צומת יגור המקום של חברי יגור
לחברים שלום,
שנתיים חלפו מבחירתי ליו"ר יגור כחלק מהשינוי הארגוני עליו החלטנו ערב 2022.
ארצה לסכם את השנתיים הללו עבורכם.
נכנסתי ביחד עם רחלי לתפקיד עם נסיון חיים והבנה כלכלית אבל ללא נסיון כמנהל קהילה או יו"ר קיבוץ (כן נחשפתי לעבודת יו"ר כצופה בקיבוצים אחרים). הכרותי היחסית עמוקה עם יגור נבעה מכהונתי כגזבר וכשותף משמעותי בצוות השינוי.
ביחד עם רחלי בקהילה ונוקי בעסקים , ניסינו ללמוד אחד את השני וגם את מקומו של כל אחד מאיתנו וכמובן ההנהלות שלנו בפאזל הזה.
יכול לומר שבמקרים רבים יצא לנו "לדרוך" אחד על מקומו של השני בשוגג.
גם ברמת ההנהלות היו לנו הרבה נקודות שלא היה ברור איפה נגמרת הנהלת הקהילה ואיפה ממשיך הועד.
בחודשים הראשונים הצלחתי להוביל מספר החלטות שנתנו דחיפה משמעותית לתהליך השיוך.
זאת משום שזה היה רצון הציבור כעולה מההצבעות בעניין. אני חושב שתהליך השיוך מתקדם בקצב יפה אף שהוא מורכב מאוד וחושף את כולנו לשאלות רבות ומתחים.
אנחנו נמצאים היום בשלב שיש בו הרבה קושי וגם תסכול אך אני מרגיש שיש בי את הנחישות והמעוף להמשיך לקדם את התהליך הזה. ברור לי שבשביל שנסיים אותו בהצלחה (אני מאמין שכך יהיה) הנחישות וההתמדה הכרחיות.
בנושא הדיור אנו עדיין נמצאים במצוקה משמעותית שנובעת מהשילוב של בנייה מוגבלת מצד אחד וצמיחה דמוגרפית מצד שני.
מצוקת הדיור ביחד תהליך השיוך גרמה לנו לעצירה זמנית של הקליטה. זאת משום שיש צורך לסמן מגרש לכל חבר קיים ורק אח"כ אפשר להמשיך לקלוט וכן יש צורך לקבל החלטות שונות בנושא הקליטה כגון סדר הקליטה (קדימויות), נהלי קליטה, יכולת כלכלית וכו.
נושא הקליטה הינו חשוב ביותר להמשכיות הקיבוץ ולצערי הנסיונות לא צלחו עד כה.
בימים אלה אנו עושים נסיון נוסף ואני מתכוון להגיע ב 2024 לקבלת החלטות ציבוריות בעניין.
בנושא הדיור קיבלתי את שכונת הבלוקונים בשלב התכנון כשהוא מתעכב ומתקדם בצורה קשה.
התערבתי בקידומו בצורה מעשית לרבות סיוע בביצוע התאמות בדירות לבקשת דיירי השכונה עד אשר הרגשתי (ביחד עם הדיירים) שנכון להעביר את הפרויקט לשלב היישומי לידי מירב גרשמן.
בתקציב 2023 הצלחתי להגיע להסכמות עם דיירי השכונה לשביעות רצונם על נושא המקדמות דיור עבורן אשר מצד אחד סייעו למשפחות מבחינת התשלומים על הבנייה ומצד שני חסכו ליגור קרוב לשני מליון ₪.
את פרויקט שכונת הבריכה הצלחתי להעביר מתכנון רחוק לתחילת ביצוע בפועל על ידי קידום תכליתי של הוצאת היתרים בתקופה קצרה וגם להגיע למצב שלכל בית יש דייר ספציפי.
בניית שכונת הבריכה היא בעלת חשיבות אסטרטגית ליגור גם בהיבט של מצוקת הדיור וגם בהיבט של השיוך. להפוך את השכונה מחלום למציאות זה אתגר גדול שכרגע מצליח להתקדם יפה ומבחינתי מהווה הצלחה גדולה.
הצחלתי להוביל לאישור תקציב 2023 ואת תקציב 2024 לשביעות רצון החברים.
אתייחס למעורבות בעסקים ,להנהלת הקהילה ולועד ההנהלה:
עסקים – כאשר נבחרתי נוקי היה מנהל העסקים של יגור. מנהל מנוסה ובעל סגנון לא קונבנציונאלי. היה לי מאוד חשוב לאפשר לעסקים להמשיך ולהתפתח.
אני מבחירה נתתי לנוקי להוביל את העסקים בדרכו ותמכתי בו גם ציבורית וגם במקרים רבים כשותף להחלטות מקצועיות בנקודות בהן יכולתי לתרום.
אני חושב שנוקי הצדיק מאוד את האמון שהוא קיבל. מהלכים שנוקי הוביל בשנתיים האחרונות הובילו לתוצאות יפות מאוד. אתן רק כדוגמא את הפער ברווחי לגין השנה לעומת השנה הקודמת העומד על כ 9 מליון ₪ על פי הערכתינו.
בנוסף השתתפתי באופן פעיל בישיבות אחי"ג וגם לישיבות תאגידים נוספים. קהילה – נבחרתי יחד עם רחלי. אני יכול לומר שלרחלי לב זהב והיא חרוצה כשד אך לרחלי ולי לא היה פשוט לעבוד ביחד, הבדלים בתפיסה. היה לי קשה שהרגשתי לעתים את החברים אשר
"עקפו" את רחלי ופנו אליי כי לא קיבלו את המענה שציפו לו. זו היתה חריגה מתפקידי לתת להם מענה. אני מצד אחד שמחתי איפה שיכולתי לסייע אך ארגונית זה לא נכון.
היה מקום לומר שהנושאים הללו הם באחריות רחלי וזו טעות שלי. זה נבע מכך שהרגשתי לעתים שיש פערים ב DNA של איך שאני רואה את הטיפול בחברים לבין המענה שקיבלו.
במהלך 2023 התקבלה החלטה משותפת שרחלי לא תמשיך את כהונתה ב 2024 ונכנסנו לתהליך של בחירת מנהל קהילה שהושלם לאחרונה (בהצלחה רמי).
לאחר חודשים בהן היינו ללא מנהלת קהילה, פרצה המלחמה ומאז ביחד עם נוקי, גל וחברי ההנהלות אני מצאתי את עצמי עובר לעבוד ביגור משרה מלאה בפועל בתקופה רבת אתגרים.
אני מרגיש שבתקופה זו עשיתי כמיטב יכולתי וברור לי שהיו גם דברים שלא קיבלו את המענה הטוב ביותר עקב הנסיבות.
ועד הנהלה – רוב חברי ועד הנהלה הצטרפו לועד בעקבות פניה אישית שלי ולאחר אישור האסיפה. הועד עבר תקופה מאוד ארוכה של לימוד מקומו כתוצאה מהשינוי הארגוני.
אני חושב שלצד הלימוד של המצב החדש, היו בועד הרבה דברים שניתן היה לעשות יותר טוב ובפרט בהיבט של הסדר והעבודה המסודרת. אני חושב שלאט לאט דברים קצת התבהרו אך בשיחות שקיימנו בועד בסוף 2023 עלו נקודות בנושא סדר, ארגון ובקרה שחשוב מאוד שנשתפר בהן. אין בכלל ספק שאני צריך להוביל את זה ואני גם לוקח אחריות מלאה על כך שזה היה חסר. אין לי ספק שבאופן אישי צריך לעשות כאן קפיצת מדרגה. נדמה לי שהועד ואני מבינים מה צריך לשפר ומכאן החשיבות שציינתי במכתב ההמלצה על יעל וגלית בהמשכיות.
באופן כללי ערב בחירתי, סימנתי שלוש נקודות מרכזיות לתפקידי:
- קידום שיוך בהתאם לרצון החברים.
- קידום בנייה חדשה עקב מצוקת הדיור ועל מנת לאפשר את השיוך.
- המשך תהליך השינוי – העברת אחריות לחבר על פני זמן.
כפי שציינתי אני חושב שמתקדמים יפה בשיוך.
הבנייה החדשה ביגור מתקדמת בצורה יפה מאוד.
בנושא תהליך השינוי אני חושב שעדיין יש דרך ארוכה לעבור. המסים ירדו בחדות אך אנו עדיין בתקופת 7 השנים הראשונות ועוד לא נכנסנו לעומק לדיון הציבורי על התקופה שלאחר 7 השנים. מה מאמצים ומה משנים. מה שאפשר לנו את הפריבילגיה לצמצם מיסוי ולא לגעת בסבסודים זה השיפור בעסקים והשיפור בהתפרנסות החברים.
אתגרים לשנתיים הבאות:
- המשך תהליך השיוך.
- כל נושא המיגון (ממ"דים).
- השלמת טיפול ואישור של נהל קליטה.
- שימור וטיפוח הקהילה מבחינה חברתית ותרבותית.
- בחינת היבטים בחוברת השינוי וקבלת החלטות בהתאם.
- התמקמות נכונה והטמעה של השינו הארגוני.
אני מסכם את השנתיים הראשונות כתקופה שלמדתי הרבה, טעיתי הרבה, עשיתי הרבה.
בחוויה השלי היתה גם זכות גדולה לעשות את התפקיד וגם אתגר מורכב מאוד.
אני מעמיד את עצמי לבחירה של שנתיים נוספות של הנאה, סבל ואתגר.
אקבל את בחירת הציבור באהבה אם היא חיובית או שלילית .
מודה לכם על ההזדמנות להוביל עד כאן אולי גם מכאן והלאה.
אודי
איזה הסכמות הגעת עם תושבי שכונת הבלוקונים. מקווה הכול לא פול על כולנו
הצעת בועז שהתקבלה על ידי ציבור מראה שהתלות במוסדות עדייין גדולה והפוך ממה שאתה חושב
ולמה גיזבר שכיר בלי שיצא מכרז ולפני שבדקנו מקומי ויש הרבה כאלה
למה לא שיוך כל רכוש ודווקא רק הדירות. פה אין מנהל ונוכל לשלוט על חיינו כפי הלינה המשפחתית והשינו. דווקא מהרכוש אנו שומעים כלמיני רשרושים מהמנהל דבר שאנו חייבים להחליט עליו
ההסכמות שהוא הגיע איתם הן שבמקום שיקבלו את הסכומים הכתובים ואשר נקבעו בחוברת השינוי, הם יקבלו סכום לפי הוותק של החברים עד תקרה מסויימת, כמקדמה לשיוך/פירות נכסים, מה שאומר שרובם הולכים לקבל הרבה פחות ממה שנקבע להם בחוברת השינוי ואלו סכומים שבכל מקרה הם היו מקבלים בזמן השיוך/חלוקת פירות נכסים.
במקום לקבל את הסכומים לפני ההליכה למשכנתא, הם מקבלים את זה בקיזוז מהתשלום האחרון על הבית, מה שאומר שהסכומים האלה גם לא יכולים להוות חלק מההון הראשוני הנדרש לקבלת משכנתא. ההסכמות האלה לא היו הסכמות, אלא יותר בכיוון של גזירות מנוגדות לחוברת השינוי שהוסכמו לאחר הסברים שהציבור לא יסכים שתושבי הבלוקונים יקבלו מענקים אפילו שזה כתוב שחור על גבי לבן בחוברת השינוי ואפילו שכבר יותר מ20 משפחות כן כבר קיבלו סכומים גבוהים יותר.
אכן כך, רוב תושבי הבלוקונים קיבלו מענק שהוא חצי בערך מתושבי שכונת המשתלה והבאר. כך שפה יגור חסכה כסף ציבורי, שאם תושבי הבלוקונים היו רוצים היו בקלות יכולים לדרוש ואף לתבוע מיגור, שכן זה בחוברת. אחרי שתושבי שכונת הבאר רובם קיבלו את המענק החליטו לצמצמו. כך שאבישי אל דאגה כספך הציבורי רק נחסך פה על חשבון הבלוקוניסטים
דיירי השכונות החדשות הנבנות כיום (בלוקונים ובריכה) "יקבלו" מהקיבוץ השקעה בסך 500,000 שקל לכל הפחות לבית אב. זה מה שנגזר ממה שהוצג לאחרונה לציבור. זהו סכום עצום שאינו מתכתב עם הוותק של מרבית בתי האב הללו. לכן כנראה המענק הותאם.
מה זה לא "מתכתב" עם הוותק? בוותק של הרוב המוחלט של הדיירים בבלוקונים, חברים אחרים קיבלו בית פרטי בחינם בשכונת המשתלה. המענק "הותאם" בניגוד לכתוב בחוברת השינוי, לא בשל וותק, משום שבשכונת הבלוקונים יגורו משפחות עם וותק גבוה ממשפחות בלול שקיבלו את הסכום ככתוב בחוברת השינוי.
אז בעצם כל מה שכתבת לא מתכתב עם המציאות.
============
הערת מערכת בעקבות שאלת חברה, הותק מאז ינואר 2018 (יצאה של יגור לשינוי) נעצר, ולכל חבר מגיע הותק שנצבר עבורו עד אותו מועד.
מכתב מפורט ואישי יצא לכל חבר/ה עם רישום הותק הסופי שרשום עבורו ביגור.
אנונימית יקרה, נהוג לבדוק לפני שכותבים..המשפט:
״שבשכונת הבלוקונים יגורו משפחות עם וותק גבוה ממשפחות בלול שקיבלו את הסכום ככתוב בחוברת השינוי״ אינו מדוייק. מבדיקה עם הדיירים.. מחצית מדיירי שכונת הלול קיבלו מענק מקוצץ כמו דיירי שכונת הבלוקונים וכשנתיים לאחר שעברו אל ביתם. בהתחשב בכך שעלות התשתיות (למשפחה) בשכונת הבלוקונים תהיה פי שלוש מהעלות בשכונת הלול.. לא נראה שיש לך מה להתלונן. בברכת שנדע תמיד להסתכל על הצד החיובי
ושוב יש להזכיר לך שעד לא מזמן יגור מימנה 100 אחוז מעלות הבית ונתנה גם לחברים עם ותק דומה לחברים בבלוקונים ובבריכה שווי בית של 1.2 מיליון, שלד פלוס תשתיות. אז מה אתה בא לומר פה? ש”דפקו” אותם בעצם? הם עכשיו בבלוקונים שופכים מיליון פלוס מכספם הפרטי רק על השלד! יגור במהלך זה של מימון תשתיות והשלמת הון פרטי מהדיירים חסכה לקופה הציבורית עשרות מיליונים! אם תחבר את מס’ הבתים בבאר בבלוקונים ובבריכה. ועל זה נאמר ”הבורות היא אושר עילאי” ותמשיך להאמין בצדקתך
ועד לא מזמן החברים האלה קיבלו תקציב ולא שכר.
הזמנים השתנו.
השאלה נשאלה לאודי האם אתם מייצגים אותו תביאו אישור ממנו עדיין לא קיבלתי תשובה מאודי
לשכונה יקרה היקר/ה. זה בדיוק העניין עד לא מזמן לא יכלו לחסוך לבית, הרי קיבלו תקציב וחשבו שהקיבוץ יממן את כל ביתם. הזמנים השתנו והחבר צריך להביא כסף פרטי ולרוב אין. על מנת לא לתקוע את כל הבנייה וכן להמשיך לבנות אז הקיבוץ בחר להמשיך לעזור ולממן את התשתיות. אז תודה שעזרת להדגיש את הנקודה.
שלום
מבקשת להאיר ולדייק את הדיון בכך שיש לזכור שכמעט כל הבעיות שעלו בדיון זה צריכות להיפתר ע״י טבלת איזונים שלוקחת בחשבון מצד אחד את וותק בית האב ומצד שני את שווי הנכס שעבר מיגור לחבר. ככל שנקדים לדון בכך -צוות השיוך- ייטב לכולם.
אורלי מורן
נכון מאוד. נדרש מנגנון זהה לאיזונים שנעשו בעבר בתחום קרנות ההשתלמות.
למי שעוד לא היה ברור, הדיון למעלה מבהיר עד כמה מנגנון של איזונים הוגנים חיוני לצדק חלוקתי ובריאות חברתית של הקהילה היגורית.
מטרת האיזונים היא שכל בית אב יקבל מיגור מימון לצרכי דיור בהתאם לותק שצבר עד שינוי ארחות חיים, בהתחשב במי מימן את דירתו, ערך הדירה ועוד.
[למשל בית אב שמימן את בניית דירתו מכספו הפרטי (באופן מלא או חלקי) זכאי להשתתפות במימון מיגור בהתאם לותק שצבר עד השינוי.]
מדובר בנושא מורכב שדורש דיון עקרוני ויסודי לפני שנכנסים לפרטים קונקרטיים הקשורים לתהליך השיוך.
שאלה לועד ההנהלה\ הנהלת קהילה: מדוע לעכב את תחילת הטיפול בצד העקרוני?
אורלי ושלמה היקרים,
נראה שהנקודה שלכם לגבי התייחסות למנגנון איזונים כבר נכתבה, נאמרה והוסברה במדיות השונות.
זה בהחלט מודל אפשרי.
יחד עם זאת, משיחות עם קיבוצים ״משייכים״ אחרים, ישנם גם קיבוצים שעברו את תהליך השיוך ובהם הוחלט כי לא יהיו איזונים כלל. וגם זו אפשרות סבירה שיש לקחת בחשבון.
שנאמר, בכל דור ודור, החברים ״נהנו״ מיתרונות ו״סבלו״ מחסרונות הקיבוץ לאורך שנות חברותם בקיבוץ
צדק חלוקתי (שם מעניין למי שמסביר שאי-צדק חלוקתי הוא גישה סבירה):
ידוע שיש קיבוצים שנמנעו ממנגנוני איזונים. ככל הידוע לי (ובזמנו קצת עסקתי בזה) – הסיבה תמיד היתה חוסר נכונות להתמודד עם האתגר. לא משום שחשבו שיש בכך צדק כלשהו, חלוקתי או אחר.
ממדי הבעייה משתנים מקיבוץ לקיבוץ. למשל בקיבוצים בהם אין פערים משמעותיים ברמת שיכוני הקבע הנושא פחות משמעותי. לא זה המצב ביגור.
שלמה שלום, כותב את זה לא ממקום רשמי, אלא ממקום של מישהו שמקשיב ל"רחשי הקיבוץ" ולחברים משלל שכבות האוכלוסיה:
קשה לראות איך יהיו כאן איזונים כפי שאתה מבקש.
הצעירים לא חלק מהמנגנון כי אין להם בכלל וותק, אפילו אם הדירות שלהם לא בשווי גבוה. כנראה שבמנגנון האיזון המוצע, הם עוד עלולים לשלם כסף, אפילו שיש להם בקושי דירה שאפשר לשייך.
בשכונת הכביש גרים אנשים עם וותק גבוה אשר שווי הבית שלהם, כפי שנקבע בידי השמאי, תואם את הוותק של רוב הדיירים כך שבכל מנגנון איזונים, הם לא יתרמו למנגנון האיזון ולא יקבלו ממנו.
בחלק קטן משכונת המשתלה ובכל שכונות הבאר, הבלוקונים והבריכה גרים/יגורו אנשים ששילמו בפועל מיליונים עבור הבית שלהם. אף אחד מהם לא יצביע להצעה שתדרוש מהם גם לשלם איזונים לבתים שניתנו בחינם, על אף הפער בשווי הבתים ועל אף העובדה שקיבלו תשתיות בחינם. אותם אנשים גם לרוב לא חברים וותיקים כך שנטל השיוך יהיה גבוה מאוד מבחינתם. לא יהיה להם את הרצון או היכולת גם לשלם עוד למנגנון איזונים מעבר לכל תשלומי המנהל שיידרשו מהם.
לדעתי לא יהיה מנגנון איזונים אשר "נותן" להם כסף מכיוון שהדבר יאלץ לנפח את קופת מנגנון האיזון בהיעדר מקורות מספקים וגם בגלל שהוותק שלהם "מצדיק" את עלות התשתיות ותו לא, ואת זה הם כבר קיבלו.
מה שמשאיר את הבתים היותר וותיקים בשכונת המשתלה, אלו שקיבלו את הבית בחינם אך הוותק שלהם נמוך משווי הבית. מדובר בקבוצה דיי גדולה של אנשים שבוודאות יצביעו נגד מנגנון האיזונים, אבל ונאמר שתעבור החלטה של מנגנון איזונים, האם הם מהווים מקור גדול מספיק לאיזונים כלפיי החברים אשר יהיו זכאים לכך בהתאם למנגנון איזונים? לא בטוח. צריך להעלות את זה על גיליון נתונים. נכון שהכי "צודק" שהם כן ישלמו מכיוון שהם קיבלו בתים פרטיים בחינם על חשבון כולם, אבל "צדק" הוא מונח יחסי והם יכולים לטעון בצדק שמצד שני הפנסיות שלהם נפגעו ולכן לא נכון לקחת מהם לאחר שכבר "לקחו" במקום אחר.
בכל מקרה, האיך וכמה עוד לא נקבעו, משום שהשאלה המרכזית: האם יהיה מנגנון איזון? עוד לא נענתה. כשהציבור יידרש לענות על כך, אומר בזהירות, מכיוון שהרוב הולך "להיפגע" ממנגנון האיזונים, כנראה שהרוב יתנגד והעניין לא יעבור הצבעה ולכן אין טעם להתעכב על זה יותר מדי. כוחה של דמוקרטיה 🙂
בקיבוץ גדול וסבוך גילית ובנייתית השכבות השונות חייבות להתפשר ולהפסיד חלק מחלומות השיוך הקסום שהוצגו לציבור לפני שנים. המבוגרים שבקושי צריכים לשלם לרמ"י יוותרו על האיזונים. הצעירים ישלמו המון לרמ"י והמון על הבית עצמו. לא יפצו מבוגרים שבתיהם "רק" 100 מ"ר. יש שכונה של 60 משפחות במשתלה שמהם בהחלט מוצדק לקחת איזונים אבל האם שווה וחכם להסתכן בהפלת כל המהלך? בסוף רוב המבוגרים מקבלים זכות הורשה שלא חלמו עליה פעם, מצד שני, ידענו להסתדר גם בשיטה הישנה, פשוט התור לקח נצח.
שלום צדק יחסי
שאפו על ההשקעה בהערכת צרכי האיזונים על סמך המידע הקיים. כדי שהדיון יהיה יעיל, רצוי שיועמד בפני הציבור חישוב מקצועי המבוסס על נתונים מדוייקים. אין כל סיבה שלא יוקם צוות שיעסוק בכך כבר עכשיו.
לעצם העניין:
א. בניגוד למה שמשתמע מדבריך, רוב או כל החברים הצעירים שבנו את דירתם על חשבונם לא יצטרכו לשלם איזונים, וקרוב לודאי שחלקם אף יהיו זכאים לקבל תשלומי איזונים מסויימים. כדי לדייק בעניין זה יש כאמור צורך בעבודת הכנה שניתן היה להתחילה מזמן.
ב. אתה מציין שהחברים הצעירים יחסית שדירתם נבנתה על חשבון יגור, וערך דירתם גבוה באופן משמעותי מערך דירה ממוצעת ביגור (מבין הדירות שנבנו על ידי יגור), יהיו חייבים בתשלומי איזונים גבוהים למדי. זה נכון, אך ניתן יהיה לפרוס את התשלומים לאורך זמן, בהתאם ליכולות החברים (מעין משכנתא הפוכה). פתרון כזה הוא גם אפשרי וגם הוגן.
ג. בעניין האפשרות שאיזונים לא יתקיימו משום שהרוב יצביעו נגדם. זה ייתכן (לצערי). אך כאשר הרוב פוגע באופן קשה בזכויות המיעוט, החברה כולה נפגעת. ובתהליך השיוך קיימות גם בעיות קונקרטיות שקל לצפותן . למשל: בהעדר איזונים הוגנים, חברים שערך דירתם נמוך באופן משמעותי יחסית לזכויות הותק שלהם, יעדיפו לדחות חתימה על מסמך הזיקה עד שידעו מהן האלטרנטיבות (למשל – ייתכן ויעדיפו זיקה למגרש חדש במקום לדירה בה הם מתגוררים). דחיות מסוג זה עלולות לעכב ולסרבל את תהליך השיוך כולו, ואולי אפילו לתקוע אותו.
שורה תחתונה: עדיף להגיע להסדר איזונים הוגנים לכלל חברי יגור, ורצוי שהנהלת הקהילה\ ועד ההנהלה יפעךו בכיוון זה, בתאום עם צוות השיוך.
.
שלמה,
לעניות דעתי, הסיום של סעיף ג' שברשימתך שגוי.
בראייה כללית כולם אבל כולםםם יהנו מהטבת השיוך.
חלק מהחברים יהנו בצורה משמעותית (מאות אלפי ש"ח ואולי יותר) וחלק פחות (מאות אלפי ש"ח).
חברי/ות שכונת ההר והסילו יכולים לעכב תהליך השיוך בשביל מיסי איזון של כמה עשרות אלפי ש"ח
אך מהצד זה נראה כמו בבחינת "תמות נפשי עם פלישתים" או "שתי ציפורים על העץ לעומת אחת גדולה בבנק".
הזמן (ורמ"י) לא לטובתנו. חייבים להתקדם
קדימה יקר
למה דרישה לפעול באופן הוגן ולקיים מנגנון איזונים הוגנים היא "תמות נפשי עם פלישתים"?
שלמה אתה ממשיך להתייחס " לערך הדירה" ולא ל"עלות המבונה" , זאת הטעות הבסיסית בהסתכלות שלך.
בוא ניקח דוגמא – חבר שבונה ביתו בשכונת הבלוקונים, לשיטתך ביתו שווה נניח 2 מיליון שקלים. אך עלותו בפועל הינה 1 מיליון. אז הוא צריך לשלם איזונים או לא? תלוי אם מסתכלים על שווי בשוק החופשי או על עלות.
דבר נוסף- איך אתה טוען שצעירים שבונים כיום לא צריכים לשלם איזונים? הם קיבלו מיגור תשתיות בהיקף משמעותי מאוד- מאות אלפים לבית לפי הפירסומים. וכמו כן מענקי בניה בשווי עשרות עד מאןת אלפי שקלים , תלוי שכונה, כל זה ביחד כמעט שקול לכספים שעלה בית בקוטגים, במשתלה או במצוקים לדוגמה.
שלום צודקת
אנסה לעשות קצת סדר.
תהליך שיוך הדירות הוא למעשה תהליך של חלוקת נכסים, ולאור זאת צריך להתייחס אליו. הנכסים שמדובר בהם הם הדירות שנבנו על חשבון יגור, לפני "השינוי". לכן הוא פחות רלוונטי לאלו שבונים את דירתם על חשבונם (עוד בהמשך).
הנתונים שבינהם יש לאזן הם
1. ערך הדירה של בית האב המדובר. ערך הדירה ולא עלות המבונה, משום שהסכום שיעמוד לרשות בית האב נקבע על פי ערך הדירה.
2. הזכאות של בית האב על פי ותק עד יום השינוי.
יש בינינו חברים ותיקים שערך דירתם נמוך יחסית, ושכל שנות עבודתם היו לפני השינוי. כלומר כל הכנסותיהם עברו לרשות הכלל.
לעומתם יש חברים שברשותם דירה בעלת ערך גבוה בהרבה, שנבנתה על ידי יגור, והותק שלהם עד השינוי – כלומר מספר השנים בהן כל הכנסותיהם הועברו ליגור – קטן יחסית, ושמאז השינוי עד יציאתם לפנסיה הכנסותיהם עומדות לרשותם.
מנגנון האיזונים נועד לגשר על הפער שנוצר ממצב זה. – שעשוי להגיע להרבה מאות אלפי שקלים.
לגבי התחשבנות עם חברים שבונים את ביתם על חשבונם, בגין השקעת יגור בתשתיות וכו'. בניגוד לדבריך, ההשקעה בתשתיות לא אמורה להיות על חשבון הדיירים – כך נקבע בחוברת השינוי (סעיף 5.3, עמ 77). ועל פי אותה חוברת, המקדמות שאותם בתי אב יקבלו יהיו על חשבון מנגנון איזונים.
הערכות מדוייקות יותר אפשר יהיה לעשות על פי נתונים מדוייקים, ועל פי החלטות קונקרטיות שייקבעו במנגנון האיזונים.
האם צריך להיות קשר בין הסדר שנעשה לקרנות השתלמות , כספי פנסיה ואיזונים לדיור ?
האם יש מקום לחשב ולקזז את הסכומים של האיזונים מתוך התקבולים שכבר ניתנו ?
יש הטוענים שאין קשר בין הדברים , לדעת אחרים יש ויש
אם כבר מתחשבנים, אז עד הסוף.
נוסיף לחשבון גם את זכויות החברים שנפטרו מאז שיגור הוקמה, ולא הורישו אגורה שחוקה לצאצאיהם.
אז כמובן בפועל לא יהיו איזונים כלל – כפי שלדעתי מתכוון יקירנו סתם אחד.
הטעות של שלמה היא הנסיון להשוות בין הדור של הילדים שלנו לדור שלנו. לשלמה, וגם לי היו כאן חיים נוחים ונטולי הרבה דאגות (לא לגמרי כמובן) אם מחפשים איזה צדק מהסוג הזה, מה יועיל לי לקבל עשרים או שלושים אלף מהילד שלי? או נשאל שאלה יותר פשוטה, מי אמר שצדק זה מה שיהיה השווי ומתי ולמי?
אולי נבדוק איזה חלק מהכסף שהיה ליגור הושקע בדיור ואז נגלה שהתקציב שיגור השקיעה בבניית בתים לחברים מתוך כל התקציב שלה – היה פעם הרבה יותר מאשר בשנים של שכונת המצוקים נניח. באחוזים.
אז לצדק יש הרבה פנים ולא בטוח שאפשר להשוות בין מי שקיבל ומי שקיבל אחרת, בין מי שחי בחינם ומי שחי בהוצאות גדולות, בין מי שיש לו פנסיות שהצעירים עוד לא מבינים שלא יהיה להם, או בין עובדי חוץ ופנים ועוד הרבה דברים… רק הגנים של הנכדים זה אלפי שקלים בחודש. מי שעושה חשבון של שוויון עם הילדים שלו שלא יעצור כאן. שיעשה חשבון גם עם הדור שלפניו ההורים שלנו, שבאמת בנו את הקיבוץ מצריפים. חייבים להתקדם ולתת לדור הבא סיכוי כאן.
חבר ואבא של חברה – המציאות לא תומכת בתמונה שאתה מציג.
המציאות מוכיחה שלהיות חבר קיבוץ מתחדש הרבה יותר אטרקטיבי מאשר להיות חבר של קיבוץ שיתופי. עובדה שמצבם הכלכלי של קיבוצים שיתופיים ש"התחדשו" השתפר פלאים, והם הפכו הרבה יותר מבוקשים. מה שאתה מגדיר כ"חיים נוחים וחסרי דאגות" היה למעשה חיים של צמצום ובמושגים של היום כמעט דלות (לדוגמה – נסיעה לחול פעם בחיים). אנחנו לא מבקשים פיצוי ולא מתלוננים – אבל בבקשה אל תגיד שבזכות החיים המופלאים שחיינו לפני השינוי עלינו לוותר על מנגנון איזונים הוגן.
יש אמנם חלק מהחברים הותיקים שאיזונית הוגנים אינם משמעותיים עבורם, גם אם ערך דירת הקבע שלהם נמוך במיוחד: כאלו שיש להם בנים ביגור, ואותם בנים גרים בשיכון קבע שנבנה על חשבון יגור. לחברים כאלו קל לוותר על מנגנוני איזון ,משום שתשלומי האיזון שהם היו אמורים לקבל מתאזנים ע"י תשלומי האיזונים שבניהם היו אמורים לשלם.
לחברים ותיקים אחרים שערך דירתם נמוך, ביטול מנגנון האיזונים פוגע קשות ביכולתם לעזור לבניהם שלא זכו לקבל שיכון קבע משודרג שנבנה על ידי יגור.
מנגנון איזונים הוגן הוא אפשרי וצודק. אה כן – הוא גם מעוגן בהחלטות אסיפה.
חבר ואבא של חברה על מה אתה מדבר.
השיכוני ותיקים שאנחנו קיבלנו הם אפילו לא ברמה של שיכוני מעבר היום.
זה נכון שהדירות כיום טובות מאלו שאנחנו קיבלנו. לא אמרתי אחרת. רק אמרתי שגם הם בשעתם היו פי כמה יותר טובות וגדולות ממה שהיה להורים שלנו וגם שההשתתפות של יגור בעלות שלהם היתה מלאה והחלק שהם לקחו מתקציב הקיבוץ היה גם הוא גבוה. זה לא שפעם בנו ב 2% מהתקציב הכללי ולילדים בנו ב 20%. הסטנדרטים רק עולים וטוב שהם עולים כי זה לילדים שלנו. המאבק המסתמן כאן הוא לא בין מבוגרים בדירות קטנות לבין צעירים בדירות טובות אלא בין הורים שיש להם כאן ילדים לבין כאלו שאין להם כאן ילדים. לי אין שום כוונה לקבל מהבת שלי עשרות אלפי שקלים (שיעלו לה כפול כי כמוני יש הרבה וכמוה פחות) ולה גם יהיו הוצאות ודאגות פי 5 ממני, מה לעשות, זה הגיל, מי ידאג לעתידה הבריאותי? הפנסיוני? וכו'… זה נגד הטבע שלי לקבל ממנה במקום לתת, אבל כל אחד וגישתו.
אבא של חברה – אם אתה רוצה לחסוך לבת שלך שהיא חברה ביגור, כדאי שתצטרף לאלו שרוצים לבטל את השיוך. תחסוך גם לך וגם לבת שלך את מאות אלפי השקלים שתשלמו למנהל.
אני כמוך אבא של חברה רוצה לעזור לבת שלי שעזבה. כל השיוך בעצם זה הורשה לבנים שלנו.
מספיק להסתכל ולראות מי החברים ה"מודאגים" ולהבין את כל הסיפור.
אותם חברים פחות "דאגו" כאשר הם היו בצד השני של המתרס באיזונים של תחומים אחרים, והמבין יבין.
מה לעשות חבר ואבא לחברה שאנחנו כולל אתה עבדנו כאשר כל התמורה הלכה לקיבוץ ולכן כל האירועים שאתה מתאר מה שצריך הוא לחלק את כל הרכוש למעט בתים שהחלטנו על זה לפי הותק כולל אלו שעומדים בהחלטותינו וכך גם למשפחתך יהיה רכוש ובצדק מבלי שהמינהל יוכל להתערב כפי שמתערב היום ולכן הכל יקר
אבל זה לא מה שהחלטנו. החלטנו לעשות שיוך של הבתים. וממילא שאר הנכסים שייכים לכולנו, כל הוצאות הקהילה שלנו ממומנות מהכנסות הנכסים האלו וממיסים. אז מה יעזור לי לחלק "נכס" ציבורי שהוא לא הבית? לא יודע איך בדיוק מחלקים נכס כמו המפעל, הנדלן, הגד"ש וכו… אלו העסקים שלנו ולכולנו יש בהם מניה שנקראת חברות בקיבוץ. מה אתה מציע? שבמקום לשייך את הבית אני אוכל למכור את חלקי בגד"ש? את חלקי בנדל"ן?…
לא ברור. וממילא זה לא מה שהחלטנו, וכב החלטנו, אז אין מה להמציא חלב ואז לבכות שהוא נשפך.
עוד ותיק צודק. עדיף להוריש מגרש חדש בשכונת הבריכה מאשר את הסלאם שאני גר בו.
עוד אין תמחור למגרש, ואין תמחור לבית ותיק עומד, אז איך אתה יודע מה שווה יותר? הערכה מדברת שבית ותיק, נאמר כמו של שלמה מורן, יהיה ערכו לפחות מיליון ואף מיליון וחצי, לשייך אותו יעלה כמה עשרות בודדות של אלפי שקלים, מה רע? מגרש חדש יעלה גם כמה עשרות אלפי שח אבל מכיל רק אדמה והיורש יצטרך להביא לפחות מיליון וחצי מכספו בשביל לבנות. רוב המבוגרים גם בלי איזונים עושים עסקה מצוינת שיורשיהם יודו להם עליה בעתיד.
ומה עם מיעוט המבוגרים שישארו עם חורבה עליה ישלמו מאה אלף ש״ח?
לשאלתך מה יקרה עם מבוגרים שיקבלו דירה שתעלה להם 100 אלף – הם יהיו בעלי נכס ששווה פי 15-20. הם ישלמו (או ידחו גם את התשלום כי הם ותיקים) 100 נניח ויקבלו נכס להורשה ששווה מליון וחצי, אולי שניים או יותר, תלוי במשתנים ושמאות.
אין שום מקום בעולם שתוכל לשים בו 100 אלף ולקבל תוך זמן קצר נכס בשווי שני מליון. ואם אתה חושב שזו עסקה רעה – יהיה תור של אנשים שישמחו לשלם במקומך ולשייך במקומך ולתת לך לגור בדירה עוד עשור בחינם ועדיין להרוויח תשואה של 1500%.
יקבלו נכס שיכלו להמשיך לגור בו גם בלי לשלם פרוטה.
ויוכלו להוריש אותו לבן שלהם שגם ככה היה מקבל מיגור שיכון קבע ברמה גבוהה יותר.
הכסף מעוור עיני חכמיo כידוע, אבל:
הם ישלמו מאה אלף שח ויהיו זכאים לגור בדירה שבלי שיוך היו זכאים לגור בה ללא תשלום למדינה, והם לא יזכו לראות אגורה שחוקה מהערך של הדירה.
ואם ניתן להוסיף רעיון, אם כבר בסוף יוחלט שלוקחים איזונים מ"הצעירים" בשכונת המשתלה אז ניתן להעבירם לקרן לבניית ושיפור תשתיות ולא ישירות לאדונים "ותיקים". אולי זה ינטרל את האפקט של כסף פרטי שעובר לכיסו הפרטי של אחר.
האדונים הותיקים לא יראו גרוש – הם ישלמו הרבה עשרות אלפי שח רק כדי להמשיך לגור בדירה שלהם. והם יוכלו להוריש אותה אחרי מאה ועשרים לבת שלהם – שבלי שיוך הייתה מקבלת דיור קבע חדש.
ממש עסקת חלומות.
אדון ותיק שכחת שלפני המהלך של שיוך יגור בנתה 2 יח’ בשנה. אז אם הבת שלך הייתה בעשירייה הראשונה בתור לקבע אז אתה צודק, העיסקה הישנה בקיבוץ הישן הייתה מסדרת אותכם. את רובנו ואת רוב הילדים של ותיקים אחרים היא הייתה תוקעת בחורבות לעוד עשורים. אתה גם לא חייב לשייך, מוזמן לוותר על החורבה שלך, לא לשלם למנהל ולהחזיר מפתחות ליגור שתלך לעולמך בעתיד הרחוק בתקווה לבריאות. בטוח שהבת שלך לא תיהיה מרוצה, תדבר איתה על זה.
יקבלו בתים בשווי של מיליון-מיליון וחצי בתמורה לכמה עשרות אלפי שקלים.
אם לא אהבת את הסידור, מוכנה להיכנס איתך להסכם, אני אשלם את התשלום לרמ"י ועוד חצי מיליון שקל ואני אקבל זכות חוזית לקבל את התמורה בעבור מכירת הנכס בעתיד לאחר השיוך.
יש דיל?
את ערך הרכוש קל לדעת, בניגוד לערך הבית שיש בו עורב והוא רמ"י בניגוד להחלטות שהחלטנו עצמנו כמו לינה משפחתית ושינוי אורחות החיים ללא השתתפות רמ"י .
חלוקת הרכוש לחברים היא פשוטה ובעיקר היא בידנו.
אבישי שלום,
ככלל על פי הכתוב בחוברת היה צריך לתת לכל משפחה בבלוקונים מקדמה לצורך בניית ביתם בסך 200,000 שח. זאת ללא קשר לעלות התשתיות.
בסיכום עם חלק מדיירי שכונת הבאר ועם כל שכונת הבלוקונים, סוכם שכל משפחה תקבל 7,700 כפול הותק של שני בני המשפחה ולא יותר מ 200,000שח למשפחה.
ההצעה אושרה בתקציב 2023 כאשר התשלום יחולק ב 2023 ו 2024. סהכ התשלומים שיועברו לבלוקונים נמוכים בצורה מאודדדד משמעותית מ4 מליון ש״ח ל20 המשפחות.
המשפחות הסכימו לכך משיקולים שונים.
בסופו של דבר יגור השקיעה ומשקיעה סכומים משמעותיים ביותר בבניה חדשה.
אם נסתכל על התפתחות התשלומים בבנייה אז בעבר יגור שילמה גם על הבית וגם על התשתיות.
אחכ היו ארבע משפחות שיגור נתנה להן מקדמה של 400,000 שח, וכמובן את התשתיות.
16 משפחות שקיבלו מקדמה של 300,000 שח (לפי הנחיית הרשם טרם אישורו את השיוך) ואת התשתיות.
אחר כך בבלוקונים שינינו לתשלום על פי הותק.
בשכונת הבריכה, להערכתי משפחות לא יקבלו מקדמות בכלל אך כן יקבלו את התשתיות.
בהמשך גם התשתיות ימומנו על חשבון הדיירים.
אז נכון, אנו כל הזמן בהעברת אחריות לחברים אך חשוב לי להגיד שדיירי הבלוקונים פעלו בשיתוף פעולה מלא והבנה מלאה גם לצרכים נוספים של יגור והם לא קיבלו שום דבר שלא מגיע להם על פי ההחלטות אלא ויתרו בהסכמה על מה שעל פי החלטות כן הגיע להם.
צ׳רלי שיוך זה לא רולטה. מי שיש לו מזל מקבל ומי שאין לו לא מקבל.
שיוך זה חלוקת נכסים. ונכסים מחלקים במחשבה תחילה.