הכשרת חדר האוכל

אסיפה – 29.11.2016, יו"ר: עמית שילה

סדר היום: הכשרת חדר האוכל

עודד עוז (ענף המזון): מציג את ההצעה.
הכשרות היא לא המטרה, אלא יצירת מקור רווח, במטרה להפוך את ענף המזון ואת חדר האוכל לעסק חי שימשיך להתקיים גם אחרי השינוי, כמו בקיבוצים שהתאימו את עצמם למציאות שאחרי השינוי, בין היתר על ידי הכשרת שירותים שונים. אני רואה את המקום קודם כל כמרכז קהילתי חברתי. גם בלי השינוי, כל שקל שנרוויח יישאר ביגור וירד מההוצאה הגדולה, 900 מאות אלף שקל, שמסבסדת היום את ענף המזון.

(בתשובה לשאלה) אני לא יכול להבטיח, וזאת גם לא המטרה כרגע, שאחרי השינוי ענף המזון יהיה מאוזן.

ישראל סלע: המשרד הכלכלי לא מעורב בהצעה שהובאה כאן לפנינו. מגיש הצעה לסדר – להוריד את הנושא מסדר היום. מציע להעביר את הנושא למשרד הכלכלי, ולהביא לאסיפה הצעה מסודרת ומקצועית.

אודי קינן (גזבר): אופיר צירלין מהמשרד הכלכלי ערך את ההצעה. אני לוקח על עצמי לבדוק שוב את תקיפות המספרים. העניין המרכזי כאן הוא לא הדיוק במספרים אלא עצם הניסיון לשדרג את ענף המזון וחדר האוכל.

ההצעה לסדר נדחתה.

ישראל וולק: זה דיון ראשון. בואו נשמע את הדברים, אחר כך נוכל להיכנס לפרטים ולקבל החלטות. חשוב שנתחיל תהליך של בחינת היתרונות והחסרונות, ולא ישר נחסום יוזמות מהשטח. לדעתי, חשוב שחדר האוכל ימשיך לפעול, הוא לב הקיבוץ. אם מהלך כזה יוריד את העומס הכלכלי מיגור, מה טוב. לא נראה לי הגיוני שהמהלך יעלה רק שלושים אלף שקל. המטבח במצב גרוע מאוד, תברואתית וטכנית. גם חדר הצלחות לא מתאים להפרדה בין בשר וחלב. עדיין, באופן עקרוני אני בעד. צריך להשיג את האישורים של משרד הבריאות והרבנות, לראות כמה זה עולה ולהחליט.

אבישי שורש: צריך לקחת בחשבון כמה עניינים. אנחנו ערב שינוי. עלות יום כלכלה (מזון) אחרי השינוי תעלה ב-40 30 אחוז או יותר. ההנחה של עודד שאותו מספר אנשים יגיע לחדר האוכל לא ודאית. לא ניתנה מחשבה בתוכנית לתסריט הזה. 50 אוכלים פחות ליום בחדר האוכל ישפיעו יותר מכל התוספת להכנסה שתגיע מאוכלים חיצוניים. יש לזכור שבתכנית של השינוי אנו שמים 900,000 שקל לשמירת חדר האוכל בתחום הליבה שלנו. אם, כפי שעולה מדברי עודד, זה לא יספיק, יתכן שנצטרך לשקול את עתידו של חדר האוכל.
ליגור בעיה קשה. היא לא קיימה דיון על מדיניות ההשקעות של יגור לאחר השינוי. כלומר, מאיפה יגיעו הכספים להשקעות שלה. אולי יהיו מקורות עלומים ואולי מכיס החברים. איך אפשר להשקיע במהלך כזה, שאנחנו לא יודעים כיצד יכוסה עצם קיום חדר האוכל אחרי השינוי? עודד לא יכול להגיד לי שחדר האוכל יהיה מאוזן. הנייר לא מספיק מקצועי. אין לי התנגדות שיתקיים הדיון, אבל לפני שמקבלים החלטות כדאי להביא משהו יותר רציני.

אמנון מאירי: האם לחדר האוכל יש אישורי הפעלה של משרד הבריאות? מה יקרה בפסח? בלגין סוגרים את המטבח בפסח. כמה יעלה לנו להכשיר את המטבח לפסח?

עמית שילה: לא כלול בהצעה תחשיב עלייה בהוצאות התקורה. מה קורה לנו: מצד אחד מדברים על בית ספר דמוקרטי, מצד שני מכניסים פה את הרבנות שתנהל את החיים. זה מנוגד לעקרונות יסודיים שהונחו ביסוד יגור.

עודד עוז: לפני חצי שנה ישבתי עם המשרד הכלכלי, ההצעה מגובה על ידו. משרד הבריאות ביקר ביגור השנה חמש פעמים. בדקו גם את הגנים, גם את בית אחוה וגם את חדר האוכל והמטבח. מה שצריך לתקן – מתקנים. המבנה ישן, מה שאפשר עושים. נושא הביוב מטופל, כך גם לגבי הקירור. האישורים ממשרד הבריאות מגיעים כל הזמן וגם ימשיכו להגיע. אנו דואגים לבריאות הציבור גם היום. עבדתי בכל המסעדות הגדולות, הן לא יותר נקיות והיגייניות. הנייר שהוגש כאן הערב הוא שמרני וזהיר. אני לא יודע מה יהיה אחרי השינוי. ההשקעה, לכן, צנועה מאוד. בדקנו את המספרים עם אנשי מקצוע מהרבנות, שהכשירו מטבחים קיבוציים ומכירים את המטבח וחדר האוכל שלנו. מה שכתוב כאן זה מה שיקרה. לא מדובר על שינוי דרסטי, כי לא מבקשים "רישיון עסק". "רישיון עסק" זה כבר להוציא אוכל החוצה וזה כבר משחק אחר. גם אם נספק אוכל ללגין, זה בתחום המחנה ולא מצריך רישיון עסק. הסכנה הכי גדולה היום לחדר האוכל היא שהמקום, בגלל ההוצאות שלו, ייסגר. כדי לשמור את חדר האוכל צריך להכשיר אותו. האירוח בחדר האוכל לא יהיה בשעות העומס ויש פיתרון לפסח. אם נעשה את זה לפני פסח נחסוך הוצאה מיותרת. אפשר להיות יצירתיים כאן. למשל, כיום חסרים לנו שני טבחים, אם נביא טבח דתי, זה פותר את בעיית העלות של המשגיח.

ישראל סלע: נכון לעכשיו דלת השינוי סגורה. אני לא רואה את זה משתנה בשבוע הבא. חוזר על האמירה שצריך לערב את המשרד הכלכלי ולתת לו להכין נייר חדש.

אביהו קול: אני בעד הכשרת חדר האוכל. עוד כשהייתי אקונום, לפני הרבה שנים, ניסיתי לעשות את זה. גם אז הודיע הרב מור יוסף שאפשר לעשות את זה במאמץ לא גדול. אין מה לפחד מהכשרות. צריך להתקדם, לצמוח ולהשתנות. מגיעות ליגור קבוצות רבות של מטיילים, וישנם השוכרים שייקנו אצלנו. טופולסקי קונים כל יום 50 מנות, גם לגין קונים הרבה, אבל לא אצלנו, כי אנחנו לא כשרים. זה שוק גדול.

אבישי שורש: עודד הדגיש שהתוכנית מפרידה בין הכשרת המטבח לחדר האוכל. מה יקרה אם אביא איתי מאכל חלבי מהבית לאכול בחדר האוכל, שעל פי עודד הוא לא בהסדר? נאמר שהכשרות אינה המטרה אלא אמצעי להוזיל את עלות המזון. אבל אם נניח שמהכנסות שהוא צופה, כ-140,000 ש"ח לשנה, יישארו אפילו 20 אחוז רווח, שזה מאוד אופטימי, זה סכום זעום שאינו מוזיל משמעותית את יום הכלכלה ביגור.

יונתן אברך: מה שמעניין אותי זה שחדר האוכל ימשיך לפעול. אם הכשרות תסייע לכך, אני אתמוך. אחרי ההפרטה, כאשר ייתכן שחלק מהחברים לא יבואו, נזדקק עוד יותר לכל שינוי שיאפשר את המשך הפעלת חדר האוכל, גם אם ישען על אוכלים מבחוץ.

עודד עוז: הכשרות למטבח היא למטבח בלבד. איש לא יכבה לנו את האור אחרי כניסת השבת או בשבת בבוקר. כל העניין הוא להוזיל, בסופו של דבר, את המנה לחברי יגור. יש לנו מוצר שיש לו ביקוש. יקנו אותו וכולנו נרוויח.

בני ברקן: הסיפור של הכשרות הוא לא חדש. כל פעם מביאים את זה ותמיד מישהו עוצר את זה. גם ככה כל האוכל כשר. אם בעלות נמוכה אפשר להפוך אותו לעסק מכניס, למה לא? יש קיבוצים שמוכרים אוכל החוצה וככה מסבסדים את הארוחות לשדה.

יעקב עציון: הדפים שחולקו באסיפה מזכירים לי את חגיגות המאה של דגניה א'. שאלו את זקן הקיבוץ, קיפניס הזקן, מה יהיה, והוא אמר, תלוי בצעירים. ושאלו נו, והוא אמר אני מאוד מודאג, ושאלו למה אתה מודאג? מחוסר הרצינות. ככה אני מרגיש היום. הדיון מעורבב, אומרים שהמטבח ישתפר ויהיה כלכלי יותר, אבל גם אומרים שהעניין הוא עצם השינוי ולא המספרים. אני נגד עידוד להשתלטות הזוחלת של הדתיים והחרדים. בסוף ילך כל הרווח והחיסכון למשגיחי הכשרות. יש כאן שני דיונים מקבילים – האם כלכלי להחזיק את חדר האוכל גם אחרי השינוי, ויש דיון שני כמה אנחנו מוכנים לשלם על איבוד העצמאות שלנו לטובת השלטון הרבני.

אודי קינן: לא מקבל את ההערה של יעקב לגבי הדור הצעיר. דור דור וצורת העבודה והחשיבה שלו. כולם רציניים. אני זוכר את הדיון הקודם בנושא. גם ככה, בלי המשגיחים ובלי הכשר, אנחנו אוכלים כשר בחדר האוכל. בסך הכל עודד אומר שהוא צריך 30 אלף שקל. זה מה שהיינו חוסכים בבר מצוה האחרונה בגלל שחסר לנו את ההכשר הזה. זה לא משהו בלתי הפיך. לא ימצא חן, נחזור אחורה. צריך להתקדם. אם אחרי השינוי נצליח לייצר תוספת רווח משמעותית, זה יפצה על החברים שיחליטו, אם יהיו כאלה, לא להגיע לחדר האוכל. זאת השקעה קטנה, שווה לתת לזה צ'אנס.

עמית שילה: מפריע לי זה שנצטרך לבקש אישורים מהמשגיחים. היום הם נחמדים. ביום שנתחיל להרוויח הם יסחטו אותנו.