הלל לויתן
אני רוצה להוסיף עוד משהו, ואולי אף לגרוע מסיכויי ההצעה, אבל אני רוצה להגיד את דברַי. אין לי מושג ולוּ קלוש, מי הצביע בעד או נגד, הדבר היחיד שניתן לידיעה הוא מי לא הצביע כלל.
אני מחלק את שוללי ההצעה לארבעה חלקים (כשהאחריות עלי):
כאלה שחושבים שנשאר יותר מידי קיבוץ,
כאלה שחושבים שנשאר פחות מידי קיבוץ,
כאלה שנדמה להם שהם מפסידים איזו זכות, או יתרון, שיש להם היום,
כאלה שחברי הצוות, כולם או חלקם, לא מקובלים עליהם.
אני רוצה להתייחס לאלה שנדמה להם שנשאר פחות מידי קיבוץ, שמישהו לוקח להם את קיבוץ יגור.
כשהקמנו בזמנו את הצוות לשינוי שיתופי, היה ברור לנו שאנחנו רוצים שינוי.
רצינו להגביר את האחריות האישית להתנהלות ולתוצאות של יגור.
רצינו להגביר את ההנעה האישית של כל החברים, כיכולתם, להתפתח ולהשתכר יותר.
רצינו להעביר חלק נוסף מהתקציבים הציבוריים לתקציבים אישיים.
יחד עם אלה, רצינו לשמור על פערים שאינם מופרזים.
רצינו שתישאר ערבות הדדית של הקיבוץ לחברי יגור, לאלה שזקוקים יותר בנושאים החשובים של החיים – חינוך, בריאות וסיעוד.
רצינו שתישאר תרבות משותפת.
כל מה שנקרא בהמשך "ערכי ליבה”.
הצטרפתי לצוות המשותף מבלי לדעת לאן הוא יוביל אותי, אבל ידעתי שאני מכוון לעקרונות האלה.
אם תבדקו את השורות הסופיות של ההצעה הנוכחית, היא כוללת ודומה למה שרצינו להגיע בצוות השינוי השיתופי. ההצעה משאירה את יגור עם כל העקרונות הקיבוציים שלו.
בנוסף לכך, הצוות הגיע להצעה מוסכמת על כל החברים בו. המשמעות היא שלא רק אני, אלא כל חברי הצוות, הגיעו למטרה אליה כיוונו, וסבורים שההצעה היא הצעה מתאימה ליגור ולחברי יגור. רוב חברי יגור כבר הביעו את דעתם שההצעה מתאימה ליגור.
בהצבעות עד כה, לפי דעתי, ניסו חברים להשיג עוד משהו שלדעתם חסר בהצעה וניתן להשיג אותו. הצוות החליט לא להמשיך בהליכה אחרי הצעות נוספות, היוצרות תומכים מחד ומתנגדים מאידך, וללכת להצבעה חד-משמעית "קבל או דחה", כשלכל אפשרות ישנה המשמעות שלה.
אני מצטרף בלב שלם להצעה של הצוות, הקורא לכל החברים להתגבר על התנגדויות כאלו או אחרות שישנן להם ולהצביע בעד.
… אלה הדברים שאמרתי באסיפה ונדמה לי שהם יהיו נכונים גם אם תהיה הצבעה נוספת.