בר מצווה תשע"ח – כיתת דרור
מוזמנים: נציגי הורים: ארנון חגי, נבו גולדשטיין, יאיר ס"ט. ריכוז חינוך: נעם זיידל
קיבוץ יגור רואה חשיבות בהמשך קיום אירועים קהילתיים משותפים, מתוך כך בחוברת השינוי סובסד אירוע בר המצווה המשותף ב 50% מעלות האירוע, כאשר יתרת העלות על חשבון ההורים.
התקיימו דיונים בקרב הורי הכיתה, בהם הוחלט לשמר את המופע הכיתתי המשותף ואת המסורת והאופי קיבוצי קהילתי של האירוע, ללא קיום ארוחה משותפת גדולה. זאת,מתוך רצון לצמצם בהוצאות. לפני המופע יינתן כיבוד קל ולאחר המופע המשותף תתקיים מסיבה ומזנונים עם כיבוד קל בחורשה.
עלות האירוע כ 70 אלף ₪, (ללא קייטרינג), במקום 149 אלף ₪ כמצויין בתוכנית המשק. המשפחות מבקשות את השתתפות יגור במימון האירוע.
סוכם
- יגור תממן את כל האירוע כמתואר לעיל. (70,000 ₪ ) וזאת מתוך חשיבות האירוע המשותף השומר על אופיו הקיבוצי קהילתי ועל המסורת ביגור.
- המזכירות מבקשת ממערכת החינוך לקיים דיון וחשיבה על אירועי בר מצוה משותפים בקיבוץ המתחדש.
- החלטה נקודתית לשנה זו. לקראת השנה הבאה יתקיים דיון חינוכי, כאמור לעיל.
הקמת גדורה לכלבים
מוזמנים : דוד ילין (ו.תכנון)
יורם ברנע ונועה ברקן מקדמים יוזמה להקמת גדורה לכלבים. התקיים דיון בו.תכנון והוקצה השטח בחורשת הקרוואנים (הצד המזרחי). העלות המשוערת – 30,000 ₪ (גידור, חול, מתקנים ועוד).
המועצה משתתפת ב – 5,000 ₪. התקיים דיון במזכירות על נחיצות הגדורה בישוב כפרי ומקורות למימון.
סוכם: בשלב זה לא להקים את הגדורה. הנושא ייבחן שוב בשנת התקציב הבאה.
מגרש כדורגל
נמסר עדכון על החריגה בתקציב של הפרויקט (החלפות קרקע, הקמת טריבונה, מימון מהטוטו ועוד).
העלות ליגור בין 400,000 ₪ ל – 550,000 ₪. יש לאשר את המגרש עד סוף יוני 2018.
הודגש שיגור תשלם השנה 150,000 ₪, היתרה תהיה ע"ח תקציב פיתוח מהמועצה לשנים 2019-2020.
סיכום חודש מרץ – רבעון ראשון.
מוזמנים : יוסי בקר, רני טנא, אופיר צירלין, דגן שוחר.
השלמות לרשת בטחון (תק"ה) – במרץ הוגשו 64 בקשות להשלמת רשת בטחון.
נדחו – 21 בקשות.
הושלמו – 33 בקשות.
בקשות שהוגשו, אך לא היה צורך להשלים – 10.
בעצ"מ (בעלי צרכים מיוחדים) 1 השלמות.
סטודנטים – 28 השלמות
סך ההשלמות כ- 250,000 ₪ (82 בתי-אב).
העברות מתאגידים – 255,000 ₪ גידול של 40,000 ₪ לעומת התוכנית
עסקי יגור – כ- 3.550 שח מיליון הועברו ליגור. גידול של 600 אלף (נובע מהפקעת קרקע-תעלת "קייזר אלון").
העסקים עומדים בתחזית.
הנהלה וכלליות – מינוס 2,440 מיליון. 400 אלף ₪ פחות ממה שצפינו. (צפינו 2.840 מליון)
מקורות קהילה
מס קהילה – 2.273 מיליון.
מס איזון – 1.900 מיליון (כ-500 אלף מעל התכנית).
קרן עזרה הדדית – 136 אלף.
סה"כ מעל התוכנית כ-500 אלף ₪.
סך מקורות – 1.5 מיליון ₪ מעל תוכנית.
שימושים
צו"ש – מזון (חד"א, מרכולית, כלבו), פער של 300 אלף מהתוכנית (מינוס), אבל יש צמצום בהוצאות.
בנין ותשתית – פער של 40 אלף ₪ (מינוס) מהתוכנית.
רכב – פער של 180 אלף מהתוכנית (מינוס).
תקשוב – מאוזן.
שירותים כללי ( מספרה, מכבסה, דואר וכו) – פער של 80 אלף מתוכנית (מינוס).
סך צו"ש -1.250 מיליון ₪ הוצאות. פער מתוכנית 660 אלף ₪ (מינוס).
קהילה
7.600 מיליון הוצאות, לעומת צפי של 8 מיליון ₪ בתוכנית. צמצום הוצאות של 300 אלף ₪.
חינוך על כל מגזריו – פער של 200 אלף ₪ (מינוס). חסרה הכנסה מתמ"ת (משרד תעשייה מסחר ותיירות שנותן מענקים למעונות) למ.חינוך.
לא צפויה עליית מחירים לשנה"ל תשע"ט.
בריאות – מאוזן
רווחה – פער של 40 אלף ₪ (מינוס).
תרבות – מאוזן
ועדות – פער חיובי מול תוכנית של 470 אלף ₪.
בנייה – מאוזן
שירותים מוניציפאליים – נמוך מתוכנית ב-40 אלף ₪.
סך שימושים – 8.9 מיליון ₪ לעומת בתוכנית 8.5 מיליון ₪ בתוכנית.
סיכום כללי ליגור לרבעון הראשון – מינוס 3.2 מיליון לעומת 4.48 מיליון מינוס בתוכנית. שיפור של 1.1 מיליון לעומת התוכנית.
נוהל קליטה לאחר השינוי
מוזמנת : מיכל שמיר (ו.קליטה)
המטרה, הסדרת תהליך הקליטה ביגור לאחר מעבר השינוי.
צוות מצומצם נפגש ובנה הצעה ל"טופס טיולים" לנקלט (טופס טיולים משמש בעת קליטה של אדם בארגון ובעת יציאה מהארגון. מטרת הטופס לידע את כל המעורבים בטיפול באדם על הצטרפותו לארגון ועל יציאתו מהארגון, ולבצע את הטיפול בשינוי זה במסגרת תפקידם.)
הטופס יכלול:
- אבחונים – "אדם מילוא" וגרפולוגיה.
- בדיקות שיניים.
- תצהיר עו"ד.
- דמי קליטה והסדר תשלומים (כולל חוב מתושבות אם יש).
- יתכנות כלכלית חיצונית (כולל פנסיה) – בדיקת רף התפרנסות של הנקלט (לא פחות מתק"ה כולל תקני הילדים), יציבות תעסוקתית.
- הסכמים והתחייבויות מהעבר.
- מש"א – הסדר עבודה.
הודגש שכל עלויות הבדיקה על הנקלט.
לאחר שהנקלט/ת ימלא את כל הנדרש על פי טופס הטיולים, יבדקו הסעיפים השונים על ידי צוות מצומצם הכולל, מזכיר, גזבר\ מש"א וועדת קליטה, על מנת לבחון אם הנקלט/ת עמד/ה בכל הנדרש ולאחר מכן אישור הכניסה למועמדות יובא בפני המזכירות.
תהליך הקליטה החדש, יחל ב- 01.06.2018
בלוקונים – הקמת מועדון נוער חדש
מוזמנים : נעם זיידל, רועי, תמר (מדריכי בלוקונים).ע"פ התכנון של הקמת שכונת הבלוקונים יוקם "מועדון נוער" בבניין החיילים הבודדים בכרם (בניין שני מהוואדי). הפרויקט הוגש לתכנון ותמחור של הרן ילין.
העלויות הצפויות:
שיפוץ מועדון – 330,000 ₪.
שיפוץ קומת שירותים – 123,000 ₪.
רחבה חיצונית – 96,000 ₪.
אדריכלות, ליווי הנדסי, ביצוע – 47,000 ₪.
סך הכל – 596,000 ₪.
הוקצו השנה – 176,000 ₪ מתקציבי פיתוח של המועצה.
את הבינוי ניתן לפרוס לשלבים. התפיסה החינוכית ותוכנית השיפוץ הוצגה להורי כיתות י'-י"ב במסגרת של מפגש הורים עם המערכת החינוכית, כל זאת לאחר דיונים של הנהלת החינוך. התקיים דיון בנושא.
סוכם:
- תאריך סגירת הבלוקונים – ספטמבר 2018
- תימסר הודעה באסיפה להצגת הפרויקט והתפיסה החינוכית.
- שיפוץ המועדון יתקיים השנה. סוכם על הוצאת הפרויקט לקבלן חיצוני וקבלת הצעות מחיר. לאחר מכן לבחון החריגה בתקציב ולמצוא מקור לכך.
תאריך היעד לסיום השיפוץ (סיום השלב הראשון בתוכנית החדשה) – 9.2018.\
קליטת פליטים מבקשי מקלט ביגור – "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים (דברים י' יט)".
מוזמנים : יונינה דור, אריה שני, הלל לויתן.
בעקבות תוכניות לגירוש מבקשי מקלט מהמדינה, עלתה הצעה לקלוט מספר מבקשי מקלט ביגור.
נוצר קשר עם התק"צ בנושא. בפגישה מקדימה עלתה האפשרות לקלוט יחידים לזמן מוגבל (עד שנה).
הרצון לקלוט ולסייע נובע מחובתנו המוסרית כיהודים למנוע גירוש של מבקשי מקלט למוות בטוח.
הפליטים ישתלבו בעבודה ביגור. יש לשקול את סוגיית גביית התשלומים על המחייה בקיבוץ.
קיימת אפשרות נוספת של חברים לארח בביתם מבקשי מקלט.
סוכם: ברמה העקרונית להתקדם בתהליך ולהיפגש עם נציגי התנועה לקידום היוזמה. הדיון יימשך.
ומה עם הציטוט: עניי עייריך קודמים?… נגמרו לנו הצרות שאנחנו צריכים להתעסק עם שיכון פליטים?
צריך לשנות חשיבה. אנחנו קיבוץ מתחדש ולכל החלטה כזו יש עלויות על הקהילה שהיום כולנו מממנים במיסים.
(נכתב לא כדי להרגיז או להקניט…בבקשה לא לצנזר)
שלום לאנונימי
מדובר בדיון ראשוני בנושא. יתקיים מפגש למידה עם אנשי התנועה כדי להפיק משמעויות נוספות. בקליטת הפליטים אין עלויות ליגור. לעומת זאת הערך החברתי, המוסרי והערכי לא יסולא בפז. זה שעברנו שינוי לא אומר שהכסף הופך להיות הערך המרכזי שמנהל אותנו.
בועז
שתי הערות לישיבת המזכירות הנ״ל
ברמצווה. בחוברת כתוב שהשתתפות ההורים 50% אבל לא כתוב הסכום של ארוע בר המצווה. במקרה זה אפשר לקבוע כל סכום ולהגיד שיש כאן איזה חסכון ואפילו ויתור כביכול על סכום לא ידוע. למשל בהסדר סיעוד יש סכום כספי על כל מצב ופריט. מוזר.
שנית לגבי קבלת פליטים נאמר בפרוטוקול שיועסקו כאן בעבודה. עניי עירך קודמים ואפשר לתת עבודות אלו לעשרות מבקשי תק״ה מקרבנו, כפי שצוין באותה ישיבה שבה נמסר מצב יגור ברבעון הראשון (שגם אותו מן הראוי למסור בצורה נגישה וברורה ובלי מונחים שאיש לא יכול להבין).
שלום למתבונן
בנוגע לבר המצווה נכתב הסכום. אירוע כמו שנחגג ביגור בשנים האחרונות, לכיתה הנוכחית תומחר ב300 אלף שח. חצי על חשבון יגור וחצי על חשבון ההורים.
פליטים- יועסקו בעבודות שחברים לא מעוניינים בהן. בכל מקרה מדובר בתחילת ההליך והדברים ייבחנו לעומק.
בנוגע לדיווח הכלכלי הערתך נרשמה. החל מהדיווח הבא זה יתוקן.
שבת שלום
בועז
לדעתי אין מדובר בפליטים. נקודה. לדעתי רובם מהגרי עבודה לא חוקיים המתחזים לפליטים.
"תעשיית החמלה" נועדה למרק את מצפונם של המיוסרים, המעוניינים בקליטתם ללא הבנה מעמיקה. הבעיה איננה של דרום ת"א כפי שמציגים אותה, הבעיה היא אסטרטגית ממדרגה ראשונה בעיקר משום המספרים הגבוהים של המהגרים הלא-חוקיים שמסולפים באמצעי התקשורת ..ואז תביעה לאיחוד משפחות, ייבוא נשים מחו"ל, ואז אוכלוסיית המהגרים הלא-חוקיים תצמח למאות אלפים.
"ואהבת את הגר….וגו'" ….אף לא מילה על הכרזת העצמאות – "מדינה יהודית בארץ ישראל"…
גם אם אוהבי המהגרים הלא-חוקיים מתנהגים בתום לב, ואינם מתכוונים להזיק, הרי שבפועל הם מערערים את אושיות המדינה ויש יסוד לחשש שקיימת מגמה להציף את המדינה בזרים בלתי חוקיים, תוך יצירת אילוצים פוליטיים שימנעו מהממשלה להרחיק אותם מהמדינה. ההקבלה לשואה מקוממת אותי מאוד. לסיום, אינני מעוניין לראות ולו מהגר אחד מאלה בחצר יגור. לא מגזענות אלה מראיה לאומית אסטרטגית. ועל הנושא הכלכלי אני בכלל לא מרחיב כאן…
כל הכבוד על כך שיש בינינו המסוגלים להתעלות ונכונים לסייע לפליטים. זהו דפוס פעילות חוזר ביגור, ואנו זוכרים את פעילותה של נועם למען ילדי סוריה שאפשרה לכולנו הזדמנות לסייע, כמו גם יוזמות חברתיות אחרות למען אוכלוסיות חלשות (עטר, יהודית ואחרות, בד״כ נשים…) פעילויות רבות ביחס לגודל הקהילה וגאווה מקומית.
הכרתי כחבר פליט מווייטנאם שהגיע לישראל כילד, בין פליטים רבים נוספים, באצילותו של רה״מ הטרי דאז, מר בגין. הוא שירת בצה״ל, נלחם וסיכן משמעותית את חייו למען המדינה שפתחה את השער בפני סירתו הרעועה. אותו חבר ומשפחתו מהווים הוכחה לכולנו לכך שקליטה משלבת ואמיתית עשויה להצליח מאוד.
ובכל זאת, מה שמושיב אותי על המקלדת הוא המוטיבציה בפרוטוקול שמתודלקת לכאורה מהרצון ״למנוע גירוש של מבקשי מקלט למוות בטוח״.
בסדר להתייחס לערכים ההומניים, אבל כאן המשפט מוגזם ומטעה. את מי בדיוק הוא מאשים? באיזו אשמה מדובר? למיטב זכרוני, אף פליט מעולם לא גורש ממדינת ישראל. זה גם לא יקרה כי זה לא חוקי. הטקסט הנוכחי אינו ביקורת פוליטית מקובלת. הוא לכאורה מאשים את הרשות המבצעת בפשע ואת הרשות השופטת שלא מרסנת אותה, כשותפה לפשע הזה.
לגמרי מסכים עם בועז בתגובתו כאן, שיש ערך מוסף רב בפעילות כזו (אם כי היא כ״כ מסויגת ובשלב כה מוקדם..) אבל כדאי להיות תכליתיים ולתמלל דיון באופן ענייני, כפי שקורה בד״כ. מציע לכל גוף ביצועי להגדיר בדיוניו את מטרותיהם ולשרתם. אני לא חושב שהסגנון משרת במקרה זה את המטרה. מעבר לכך, אנו רוצים לראות את ילדינו עירניים למתרחש סביבם ומעורים בקהילה, בין השאר ע״י קריאת פרוטוקולי הנהלה משמימים (אך אינפורמטיביים). הטקסט נראה לי ביקורתי מדי כלפי הבית של כולנו, מדינת ישראל.
אפשר לדעת בבקשה מה הן העבודות שחברים לא מעונינים בהם ומדוע לא לחייב מי שמקבל השלמת תק״ה לעבוד בכל עבודה?
הסכום של בר מצווה אינו מופיע בחוברת וכאן מופיע מספר שלא אושר.
תודה.
שלום למתבונן,
אנחנו לא מכריחים חברים לעבוד. מצד שני, מי שלא עובד משרה מלאה לא מקבל השלמה לתק"ה. יש ענפים/עבודות ביגור/בתאגידים שחברים לא רוצים לעשות. זה לא יהיה על חשבון מומות עבודה של חברים. הסכום של הבר מצווה לא הופיע בחוברת כיוון שהוא משתנה משנה לשנה בהתאם למספר הילדים בכיתה. הוא אושר בתוכנית המשק.
בועז
הודעת המערכת בנושא "קליטת פליטים מבקשי מקלט ביגור" –
קיבלנו כמה תגובות מעניינות בנושא.
נציין שאין לנו התנגדות עקרונית לפירסום דיעות בנושאים פוליטיים כלל ארציים באתר,
אך התחום רחב וחורג מפרסום נושאים פנימיים וברצוננו לדון עם עצמנו ראשית איך אנחנו מנהלים אותו.
אז מבקשים טיפל'ה סבלנות מהמגיבים, ומבטיחים לחזור אליכם במהרה,
המערכת
ההשלכות של עניין הפליטים הן רחבות. הנושא חייב לקבל אישור ציבורי רחב (אסיפה וקלפי) ולא יכול להתקבל רק במזכירות….מקווה שכך ייעשה.
התגובה שהצגתי אינה פוליטית. להיפך, היא מזהירה מפני זליגת עמדות פוליטיות לדיוני הנהלה ושאר מופעי ניהול ביגור. יש בה כדי להזכיר שקצת התגוונו כחברה ישראלית. גם ללא הגיוון הזה, אין מקום לביקורת כ״כ לא מבוססת מהסוג שעלה בפרוטוקול כלפי הרשויות במדינת ישראל.
אין לי את כל הנתונים על מנת לשפוט את העניין אך איני משוכנע שביצעתם היטב את תפקידכם כמערכת, במקרה זה.
לא פסלנו, לא צינזרנו, ובטח שלא סגרנו מוחות..
כולה ביקשנו טיפל'ה סבלנות מהמגיבים, והבטחנו לחזור במהרה, כי מדובר בתחום חדש של פוליטיקה ארצית ורצינו לדון עם עצמנו איך אנחנו מנהלים אותו.
אז רשימתך ורשימות נוספות מתפרסמות היום באתר כמעט בשלמותן רק עם תיקוני סגנון קטנים,
כל טוב, המשך לכתוב,
המערכת
שתי ההודעות האחרונות מעוררות את בלוטות הסקרנות…
שאלה: החלטת המזכירות עוסקת בקליטת יחידים לזמן מוגבל (שנה). למה דרוש לשם כך "אישור ציבורי רחב"?
לשלמה וליתר החברים היקרים,
נדרש אישור ציבורי רחב מסיבות רבות, ביניהן:
– קליטה ביגור, גם "זמנית" מתייחסת לאזרחי ישראל. זה מופיע בנהלים שלנו.
– יש כאן באופן מודע וידוע מראש הכנסת ראש בריא למיטה חולה בנסיון חסר תוחלת להציל את העולם.
– כמו כן יש כאן חרב פיפיות מסוכנת שמונחת על השולחן וכל מי שעיניו בראשו חייב לראות זאת. מה יקרה בתום שנה? שאלה כמעט רטורית, יגור תיאלץ להשאיר את הפליטים שאם לא כך ניהפך לאלה שגרמו לגירושם. יותר ברור מזה לא יכול להיות.
נ.ב. מאיפה הקביעה של יוזמי העניין שאם לא נקבלם אנחנו, חברי קיבוץ יגור, שולחים אותם אל מותם?
חברים, אנשי אדמה אנחנו, בואו נרד חזרה אל הקרקע.
אולי בגלל שאחרי שנה מצבם של אותם יחידים לא ישתנה ואז הם לא יתנדבו לעזוב מרצון.
במצב כזה יטענו בעתון הארץ למשל שקיבוץ יגור מגרש פליטים חסרי ישע בגלל גזענות.
אולי – ובודאי יש החלטות מזכירות נוספות שלא ברור אם המזכירות תעמוד בהן. אבל זו מעולם לא היתה סיבה לקיום "דיון ציבורי רחב" (כלומר – החלטת אספה).
קל וחומר שאם דיון ציבורי רחב כזה יביא לדחיית המהלך, העיתונות לא תצטרך לחכות שנה…
תשובה ל"שקיפות רחבית":
א. ההחלטה שאתה מזכיר "לקלוט רק אזרחי ישראל" מתייחסת לקליטה למועמדות\חברות. לא לקליטה לתקופה מוגבלת של מי שאינו אמור להפוך למועמד או חבר.
ב. מי שמארח לשנה כמה מבקשי מקלט בוודאי אינו מתכוון להציל את העולם, אלא להיות חלק קטן עד זניח במאמצים שחלק ממדינות העולם עושות על מנת לעזור לפליטים (יש מיליונים כאלו). בקצה הלשון מדגדג להוסיף משהו על פליטים אחרים שלא נקלטו מנימוקים דומים לפני 75-80 שנה.
ג. גם לא אתמודד עם הקביעה הנחרצת על מה יקרה בעוד שנה (מאז חורבן בית במקדש הנבואה נתנה…), אך אם נקבל את עצתך הרי כבר עכשיו נוצג (ובצדק) ככאלו שמסרבים לתרום ולו משהו בעזרה לאותם פליטים.
לגבי הנ.ב.: יש כיום הגדרות מקובלות בעולם לגבי מי זכאי למעמד של פליט וראוי לקבל עזרה. בתור צעד ראשון ל"ירידה אל הקרקע" שאתה מציע בא ניצמד להגדרות אלו.
שמח להסכים עם עיקרי דבריו של שלמה מורן.
אני חושב שקליטת פליטים אפשרית והתועלת הכללית תעלה לאין ערוך על העלות (לא מדובר כאן רק על עלות כספית). רק הערה על אמירה אחת. הנבואה אכן ניתנה לשוטים אך אירוע כזה יש לנהל כבר משלב זה. הסיכון המיידי העיקרי שיש לגדר אותו הוא שימוש בהחלטת יגור כלשהי כנגד המיזם, אפילו בשלב זה של בדיקת ההיתכנות, לגיטימית ככל שתהיה, על ידי גורמי תקשורת. יהיו שישמחו לאייטם כל כך מבדר לציבור בישראל.
תכנון תחנת היציאה (כעבור שנה או תקופה אחרת) צריך להתבצע מראש ולהיות סגור ומוסכם היטב לכל הצדדים, ללא פומפוזיות של דיונים ציבוריים או הצבעות.
עוד אמירה שנאמרה בתגובות, שלאוזן שלי היא צורמת, היא בעניין העבודה. אל לנו להפוך את הנקלטים לחוטבי עצים ולשואבי מים. עבודה שתנאיה אינם ראויים לחברי יגור, אינה ראויה לאף אדם. אם מישהו צריך לבצע אותה בכ״ז, כללי השוק החופשי ורגולציית החוק יתמחרו אותה, לא על גבם של פליטים תלויי טובה וחסרי כל. מכל מקום, אמת המידה שלי קשורה למה יגידו הילדים ובני הנוער. הם מבינים סיטואציות מהר מאיתנו.