צומת יגור המקום של חברי יגור
יו"ר: אמנון מאירי
קרן עזרה הדדית
יעל ס"ט רשף: אני מציגה כאן את מה שכבר הוחלט עליו ונרשם בחוברת. אנחנו לא בדיון אלא באישור פורמאלי שנדרש על פי מה שהתחייבנו בחוברת השינוי. על פי החוברת, הצוות צריך לכלול 3 חברי יגור, השלושה שאושרו באסיפה הם אורלי מורן, הלל לויתן ואנוכי, ושני נציגים חיצוניים: עו"ד יוסי חלבי מקיבוץ הסוללים, (בעבר יו"ר המוסד לבירור בתנועה הקיבוצית), ויאיר ארד מאלונים שהיה מנהל קהילה במספר קיבוצים, והיום בקיבוץ שריד. יוסי ויאיר עושים את זאת בהתנדבות.
לנאמר בחוברת הוספנו 4 נספחים, הכוללים טפסים למילוי על ידי החבר / החברה הפונים לועדה, על פי הצורך ונסיבות הבקשה:
- טופס בקשה לסיוע מקרן עזרה הדדית,
- טופס בקשה להלוואה / מענק מהקיבוץ,
- טופס ויתור על סודיות,
- טופס ויתור על חיסיון רפואי,
המידע, כמובן, לעיני הצוות בלבד.
חברי הצוות יחתמו על טופס שמירת סודיות.
דרך טופס ויתור על הסודיות אנחנו יכולים ללמוד על המקרה לעומק וכן, לפנות לגופים ביגור ולבדוק, האם קיבל החבר את העזרה שהקצינו לו וגם לוודא שאין כפילות, כלומר, שחבר לא מקבל משני מקורות גם יחד.
הקרן עצמאית ולא תלויה במזכירות או בגוף אחר.
למי מיועדת הקרן ? לאנשים ולמשפחות עם בעיות קיצוניות, בריאותיות ואחרות, שאין להן פתרון במסגרות הרגילות של הקיבוץ. היא לא מיועדת לחברים בעלי קשיים כלכליים שהתק"ה לא מספיק להם. הפנייה היא דרך חברי הקרן : הלל, אורלי ואנוכי. אפשר לפנות טלפונית וכן להכניס את הבקשה לתא הדואר של אחד/ת משלושתנו. במידת הצורך נזמין את החבר/ה להציג את הבקשה בצוות הרחב. בכל מקרה יהיה דיון משותף בבקשה של כל חברי הקרן.
לשאלתו של אבישי, אם הקיבוץ יהיה במצב קשה האם אפשר יהיה לקחת כספים מהקרן לצרכים שונים, התשובה היא:
גם אם הקיבוץ יהיה במצב קשה, תימשך ההפקדה לקרן, ואי אפשר יהיה לקחת מהקרן למטרות שמחוץ לה. היא חייבת להמשיך לעבוד גם אם הקיבוץ בקשיים. תקרת החיסכון היא מליון ש"ח. הרף התחתון הוא 500,000. בינתיים משולמים מדי חודש 40 אלף ₪ ממיסי החברים. עד היום הצטברו 250,000 שח. הכסף מופקד בחשבון הבנק של יגור. עם פתיחתה של קרן המילואים יועברו הכספים לקרן המילואים ויהיו ב"מגירה" השייכת לקרן עזרה הדדית. עד כה קיבלנו 6 פניות. מדי שנה נעמוד כאן וניתן דיווח על הנעשה בקרן.
מי שתנהל את חשבונות הקרן בפועל, תיהיה אורלי מורן. היא תבחן את הדו"חת הכספיים.
אודי קינן: הקרן הזאת תיהיה "מגירה" בתוך "קרן מילואים". השימוש בכספים יהיה על פי התקנון שיובא לאישור האסיפה. אסור לעשות שימוש בכספים שלא אושרו בתקנון. בקרן המילואים יהיו בינתיים שתי מגירות "עזרה הדדית" ו"צרכים מיוחדים" . לכל אחת מהן ועד מנהל שיקבע מי מורשי החתימה וכיצד לנהל את הכספים.
עו"ד גיורא מיכאלי: קרן מילואים נוצרה כדי לדאוג לחברים באגודה השיתופית, גם אם האגודה עצמה בצרות. הקרן היא אגודה שיתופית עצמאית העומדת בפני עצמה. המקור – מסי או רווחי האגודה,אבל נתיב הכסף חד כיווני. הכסף לא יכול לחזור לאגודה אלא – רק לעבור לחברים. אין מצב שיקנו בכסף הזה טרקטור או יבנו מגרש כדורגל. זה גם לא נכס שאפשר לעקל אותו אם הקיבוץ בחובות. הקיבוץ יכול להפסיק את ההפקדות, אם קופת הקרן מלאה. הקרן חייבת להתנהל על פי התקנון בהתאם למגירות שהותקנו בה. כל מגירה עצמאית ומתנהלת בעצמה תחת הגג של קרן המילואים. הכספים שנמצאים היום בקופת יגור עדיין לא מוגנים כי לא הוקמה הקרן.
תקנון הקרן צריך אישור רשם האגודות השיתופיות. בעלי זכות החתימה יהיו אותם שוועד הנהלה הקרן קבע. אסיפת הקיבוץ צריכה לדון ולאשר את תקנון הקרן.
בועז אוחנה: כל החסרונות שהועלו כאן עד כה הם היתרונות והסיבה להקמת הקרן, כלומר, שנוכל לעזור לחברים גם אם יגור עצמה תיהיה במצב קשה. השלב הבא – הקמת ועד,ניסוח תקנון ואישור התקנון באסיפה.
גבי קרדוש: יגור מחוייבת קודם כל להגן על החבר הבודד. אם לא נחסום אפשרות כזאת מראש, יכול להיות מצב שהגזבר, בגלל לחץ כלכלי ומהסיבות הכי טובות, ייקח כספים, האמורים להיות מוגנים, לשימוש הקהילה. כך קרה בקיבוצים אחרים. ביגור, בעקבות משבר בית אורן, מצאנו את הדרך להגן על הפנסיות. בזכות זה עבר השינוי, בזכותו אנשים שיצאו לפנסיה מרגישים שיגור היא בית בטוח וכך גם תהיה. צריך לשמור על הקרן הזאת בעצמאות מוחלטת.
אמנון מאירי: לאן שהגזבר יכול להגיע גם הנושים יכולים להגיע. לכן צריך את הקרן.
אבשלום שוחר: קרן מילואים היא מההמצאות המוצלחות להגנה ושמירה על החבר באגודה השיתופית. קרנות הפנסיה שלנו הן כמו קרן מילואים. אי אפשר לגעת בהן. אני כבר ראיתי מצבים שקרן מילואים נתקעת ואי אפשר להשתמש בכספים. הייתי מציע שתהיה בה גם מגירה שקוראים לה "תשתיות" כדי שהקהילה לא תחיה בחורבות.
