צומת יגור המקום של חברי יגור
משתתפים : חן נעם, נעם זיידל, דורית קינן, אסתי זך, מיטל זיידל, שחר פוגל, בועז אוחנה.
מוזמנת : נטע חכים – יועצת חינוכית.
מוזמנים : לין אדלר, אורון שנער, הדס כץ-דרגן, שגית קשת, נטע שפירא, אינה קול, נעמה קינן, מריה בשן, אן-נירית אדלר.
מצלמות בגיל הרך
התקיים דיון ראשוני בעקבות המקרים שנחשפו בתקשורת.
אינה קול – ישנה תחושה במערכות בארץ של התערערות האמון במערכת המעונות של משרד הכלכלה. יש הצעת חוק בנושא. חמש עיריות שהחליטו להציב מצלמות במעונות העירייה. חושבת שלא נכון לחכות לחוק שיכפה זאת עלינו. מצלמות לא מונעות, אך מאפשרות איתור,מעקב והצלה של ילדים אחרים. מערכת שבטוחה בעצמה – אין לה מה להסתיר. יש כבר מצלמות ביגור, למה שם כן – ופה לא. למה הגנים זה טאבו. חושבת שלא צריכה להיות בעיה למטפלות שיצלמו אותן. מבקשת לשקול התקנת מצלמות ברצינות. מצלמות יכולות גם לסייע לצוות.
נטע שפירא – יישר כח לאינה על יצירת השיח הציבורי. בהתחלה התנגדה ואח"כ ככל שחשבה על זה, חושבת שנכון כדי לשמור על הילדים במערכת. נכון שתהיה מעורבות הורית במערכת. מייצגת הורים נוספים. המצלמות סימפטום לחוסר תקשורת וחוסר אמון. הפתרון הוא השקעה וטיפוח של העובדים, ימי עיון והשתלמויות ושינויים אחרים, במגמה לעבור ממערכת "טובה" למערכת "מצויינת".
אורון שנער – חושב שצריך מצלמות. סומך על הצוותים, אך ליתר בטחון כדאי. לא און-ליין, אלא מפוקח. שימוש כשיש חשד. ללא גישה להורים.
הדס כץ-דרגן – בעד מצלמות. לא און-ליין אלא לאפשרות מעקב. ציינה את דלתה הפתוחה של חן נועם והיכולת לנהל שייח רחב וקהילתי – יש פתיחות. אין פגיעה שיטתית בילדים אבל יש מקרים חד פעמיים של יחס לא הולם, השפלה וכוחניות. המצלמות ישפרו את איכות החינוך והטיפול. יציפו דילמות ויחדדו תחומים אפורים.
מיטל זיידל – מה שיעזור זה הכשרה וטיפוח של העובדות והמחנכות, לא צילום ומעקב אחריהם.
נעם זיידל – המטפלות מקבלות תשומת לב, יש השתלמויות.
שגית קשת – חווה על בשרה יום-יום את המצלמות. נושא לא פשוט. הצילום לא חלק וחד משמעי ונותן מענה למקרי קיצון, לא לשטחים האפורים. למצלמות אין סאונד ויש היבטים משפטיים בעיתיים . בנוגע לחשיפה של החומר. התיעוד לזמן מוגבל אבל מסייע בתחקור אירועים. הדרך לשפר את המערכת ולצמצם את האירועים החריגים היא על ידי השקעה בהכשרה ובליווי העובדות במערכת.
מריה בשן – עמדתה לא חד משמעית בנוגע למצלמה, אך מניעה של מקרה אחד שווה הכל.
נטע חכים – אמון בצוות עם המנהלת ועם הגננת מונע הרבה פעמים בעיות ותקלות. ישנו צורך בדיון ציבורי רחב יותר ובשיח מאוורר ומשפר. התחושה והמחשבה "שהמצלמה תמנע" – שגויה. המפתח להתנהלות נכונה הוא קשר: גננת-צוות –הורים, תיאום ותקשורת טובה.
תקשורת טובה משפרת גם קשר ילד-הורה. הבסיס לתקשורת הוא אמון. המצלמות חותרות ומערערות את האמון הזה ויוצרות חשדות, חוסר אמון וחיפוש אחר אשמים. הן לא משפרות את המערכת ויוצרות שני צדדים – "אנחנו" ו "הם".
ילד לא צריך להרגיש שהוא תחת מעקב צמוד אלא שהוא מוקף באמון ויש לו מרחב להתנסות, לחקור ולבדוק גבולות. הביטחון שלו קריטי להתפתחות. ה מצלמה מגבילה ולא תורמת להתפתחות הזאת. משרד החינוך מתנגד לכך נחרצות. ילד צריך חופש.
צוות שיודע שהוא מצולם מתפקד פחות טוב ונפגעות בו הספונטניות והאותנטיות. נוצרת פגיעה ברגישות והפעולה יותר רובוטית. מי שמצולם עוסק כל הזמן ב "מה המצלמה תתפוס אותי עושה שיכול להראות לא טוב?" זה לא ישפר את המערכת. להיפך.
יתרונות המערכת היגורית, וההבדל בינה למעונות וגנים מחוץ לקיבוץ:
- ישנם תקנים גבוהים ליחס: מטפלת-ילדים. שיוצרים מצב מבורך של י"מצלמות אנושיות".
- הגננות מוסמכות – שמיים וארץ לעומת מה שקורה בחוץ. במקומות אחרים פועלים צוותים שלא הוכשרו. ביגור מדובר במנהלות מנוסות, שלמדו ניהול והדרכה ויודעות היטב להחזיק צוות ולנהל גן, לנהל ולהדריך מטפלות.
- מנהלת מדריכה מעל לגננות שנוכחות בשטח ונותנת בקרה יומיומית צמודה.
- המערכת שקופה ופתוחה – כולם רואים.
- מתקיימות שיחות צוות קבועות – מה כן ומה לא. ישנה הקפדה על וברור הקוד אתי למערכת וישנה פתיחות להורים והתייחסות להתייחסותי הם וחששותיהם.
- אין מניעה של 100%, והמערכת עושה השתלמויות בנושא – בעיקר עם ילדי "קצה".
- המצלמות יחסלו את המערכת.
מיטל זיידל – מצלמות לא מונעות ולא מורידות תוקפנות. סוגיית האמון קריטית. מצלמה פוגעת באותנטיות. הצוות לא מביא את עצמו בעבודה. המצלמה פוגעת בבניית הנפש של הילד. יש צורך בתהליך שישקם ויבנה מחדש את האמון.
חן נועם – מברכת על הדיון. חשוב לקיים שיח ציבורי. יש בקרה ניהולית בכל בית ילדים וביקורים שוטפים עם ובלי התראה לגננות. כל פניה מטופלת וזוכה ליחס. אין מקום לחשש, יש מעקב של הצוות מול תלונות על תפקוד. המערכת פתוחה לביקורת ולביקורי הורים במערכת.
אן-נירית אדלר – מתנגדת למצלמות. דרושה הנהלת חינוך ציבורית. שתיתן גיבוי ותהיה שותפה לתהליכים חינוכיים. המערכת שלנו שקופה ומבוקרת. רואים הכל. יש בה יחס רציני לתלונות.
שחר פוגל– אין תחליף לאמון במטפלות ובגננות. מביעה בהן אמון מלא. חובה להתחיל בתהליך שיקדם ושיח ציבורי הורים – קהילה – מערכת. השיח יובל ע"י הנהלת החינוך הציבורית ומערכת החינוך. צריך להיות לו רובד אינטימי יותר של הורים מול מחנכות ומטפלות וגם רובד פורמאלי להצגת הראציונאל החינוכי של המערכת. מציעה לבחון הקמת קבוצת הורים מודרכת.
קליטת מבקשי מקלט ביגור – (עדכון)
נמסר דיווח לקראת אסיפה בנושא
