קיבוצניקים יקרים!

שיחה עם אסף סלע על קמפיינים, ציונות ותקשורת

רוחלה סגל

"אני מייצג, גם את התנועה הקיבוצית" אומר אסף סלע, פעיל במטה של אבי גבאי, יו"ר מפלגת המחנה הציוני ובקמפיין הפרסום האחרון שנתלה בחוצות הקיבוצים וגם ביגור. ומוסיף: "הקמפיין הזה מטרתו לעורר את חברי הקיבוצים לחזור ולהתפקד לשורות המפלגות הדמוקרטיות הציוניות כמו המחנה הציוני ומרץ, כדי שנחזור להיות בעלי השפעה במגרש הפוליטי".

במאמר שנכתב בעיתון "ידיעות קיבוץ" תחת הכותרת: חברים תתעוררו! הסבירו יוזמי הקמפיין כי:"שנים שבתנועה הקיבוצית ובארגונים הכלכליים שלה, מודעים לעובדה שבמציאות הפוליטית העכשווית, היכולת להשפיע על המדיניות ועל פעילות המפלגות טמונה,במספר המתפקדים לשורותיהם. ככל שמספר המתפקדים גבוה יותר, כך גדלה מידת השפעתם על חברי הכנסת בנושאים מדיניים, חברתיים, וכלכליים – ובהם גם נושאי ההתיישבות והחקלאות"

אסף סלע, הוא אחד האחראים על הפצת הקריאה להתפקד למפלגת המחנה הציוני. מפגין נוכחות בוואטסאפ וברשתות החברתיות אחרות בתוך יגור ומחוצה לה. ואינו נרתע מהערות וכעסים שמעוררים התכנים של השלטים. נהפוך הוא, זה רק מגביר את רצונו להסביר את מטרתם ולעורר את חברי הקיבוצים, לצאת משלוותם ולהילחם על זכויותיהם ועל דמותה של המדינה.

היום לא רק את הקיבוצים לא סופרים במדינה שלנו!

"הממשלה בהחלט סופרת! אבל רק את החזקים. אלה שיש להם כוח אלקטורלי גדול, הן במספר המנדטים שלהם והן כלשון מאזניים. אם לא נחזור לפוליטיקה ינשלו אותנו מהנכסים שיש לנו וגם מהזכויות ההיסטוריות וזה כבר נעשה בפועל במקומות מסוימים בארץ" הוא אומר.

למה בחרתם סיסמה כל כך פרובוקטיבית?

כי זו האמת והיא צריכה להיאמר ולחבר את האנשים למצב, ולהסב את תשומת הלב ולעורר מאדישות את הציבור הקיבוצי. אבל לפני שאנחנו מדברים, ראשית חשוב לי לומר שהקמפיין הזה הוא לא רק עבור המחנה הציוני. הוא עבור כלל המפלגות הציוניות, הדמוקרטיות, כמו הבית היהודי, ליכוד, המחנה הציוני, מרץ וכד'

למה לדעתך קמפיין כזה יכול להשפיע יותר מאלה שהיו לפניו? מפלגת העבודה (או בשמה החדש, המחנה הציוני) מחליפה כל כמה שנים את מנהיגיה, אבל לא הפכה להיות אטרקטיבית יותר ואגב גם היא לא כל כך סופרת את הקיבוצים

הקמפיין הנוכחי משפיע יותר מאלה שהיו לפניו כי יש היום את ההבנה בתנועה הקיבוצית שללא כח פוליטי לא נוכל לעמוד אל מול האיומים שיש על הקיבוצים , פה צריך לתת קרדיט גדול למזכ"ל התנועה ניר מאיר שנתן חסות לקמפיין ועזר להוציא אותו לפועל .

כמו כן, הקמפיין רק החל ויש הענות מאוד גדולה מצד חברי הקיבוצים בכל רחבי הארץ , הדבר הזה נותן את אותותיו וניתן לראות שגורמים פוליטים רבים יוצרים קשר ושואלים איך ניתן לסייע. ההיענות הזאת, כוללת רבים, מחברי כנסת ועד לשר האוצר משה כחלון .

דוגמאות טובות לכוח של ההתפקדות: אישור חלופת האגודה בקיבוץ רעים , הירתמות של מספר חברי כנסת לעזרת מספר קיבוצים עם בעיות מהותיות . אחד מהקיבוצים הללו זה יגור , איתן כבל יו"ר ועדת הכלכלה הגיע ליגור לשמוע על הבעיות שיש ונרתם לעזור אל מול הגופים הרלוונטים .

לגבי מפלגת העבודה:

בגלל זה אנחנו צריכים לחזור, להתפקד ולהשפיע. באקלים של היום הכל פוליטי. יש בקיבוצים אנשים איכותיים. מה שחשוב לי לומר כי היום הקיבוצים נמצאים תחת איומים הן בגלל רצונם לשמור את הקרקעות והן בנדל"ן וזה לא רק בגלל "הקשת המזרחית" זה גם בגלל שמבחינה אלקטורלית אנחנו חלשים. מעט חברי קיבוצים נכנסו למגרש הפוליטי. אם אני עושה השוואה בנינו לבין הציונות הדתית, שהייתה תנועה כמונו ועם פחות חברים, היום הם נמצאים עמוק בתוך המשחק הפוליטי, השפעתם על מדיניות הממשלה גדולה בהרבה משלנו. הם קובעים את הטון הן ברמה הלאומית והן ברמה הסקטוריאלית. זה לא בגלל שמישהו אוהב אותם יותר מאיתנו. הפוליטיקאים, סופרים את הפתקים ומבינים איפה נמצא הכוח האלקטורלי. וככל שהכוח האלקטוראלי גבוה יותר כל פוליטיקאי שרוצה להמשיך לשחק במגרש הפוליטי יתחשב בו יותר.

אולי זה כי הם ידעו לשווק את עצמם טוב יותר?

לא רק. אני חושב שהם הבינו טוב יותר מאיתנו את חשיבותה של הפוליטיקה, כדי לקדם את מטרותיהם והשקפת עולמם. אנחנו נרדמנו בשמירה. המעורבות הלאומית החברתית והפוליטית זה משהו שחייב להיות גם היום על סדר היום שלנו כחברי קיבוץ. מי שחשוב לו להשפיע על דמותה של הארץ ועל עתיד הקיבוץ כמפעל התיישבותי ציוני, צריך להפשיל שרוולים ולהיכנס למשחק הפוליטי. בעבר חברי הקיבוצים היו חיל החלוץ ביישוב הארץ ובניינה. המעורבות הייתה חברתית, פוליטית ולאומית. כיום אנחנו הסקטור היחיד שלא מקבלים אישורי בנייה מרמ"י, אמצעי פרנסה שהקיבוצים פיתחו מוצאים למכרזים מבלי לשמור על זכויות חברי הקיבוצים. אילו היינו חלק מיהודה ושומרון הרי ברור לכל אחד שהבנייה בקיבוצים הייתה מיושמת בשטח ומספר המתיישבים היה גדול יותר, ממש כמו ביו"ש. הבתים בישובי רמת הגולן היו כבר ממוגנים ומצב הקיבוצים היה הרבה יותר טוב. לא היה נשאר שם בית אחד שלא היה ממוגן.

למה אתה מתכוון?

כבר 130 ימים נשרפים שדות בעוטף עזה והישובים צמודי הגדר שנאבקים לקיים גם בעיתים של מצוקה בטחונית את חייהם, נאלצים להתמודד כמעט לבד מול השריפות והתקפות הירי עליהם. יואל מהרשק, שרבים מבקריו בתנועה הקיבוצית, היה היחיד שנחלץ באופן מעשי לעזרת התושבים בקיבוצי עוטף עזה וכך נתרמו להם עמדות תצפית, המקילות על זיהוי השרפות בשטח והכיבוי שלהן. בסופו של דבר שהכל פוליטיקה.

אסף כבר איננו חבר יגור בפועל, אבל מרגיש בשר מבשרה של יגור. הלהט שבו הוא מדבר, על הצעדים הנדרשים לעשות, אינו אופייני לבני גילו.

מה פתאום בחרת להיכנס למגרש הפוליטי, ועוד למפלגה שמדשדשת על המקום כבר עשרות שנים ?

חשוב לי להיאבק על דמותה של הארץ ועל הקיבוץ כמפעל ציוני התיישבותי. מה יותר ציוני מההתיישבות הקיבוצית?! אנשים צריכים להבין שכדי להשפיע צריך להצביע. והשפעה יכולה להגיע דרך ההתפקדות למפלגה וכך להשפיע על מצע המפלגה. את הערכים שאנחנו מאמינים בהם אפשר ליישם רק בדרכים דמוקרטיות והצבעה בבחירות. ההצבעה בבחירות היא גולת הכותרת של עבודה שחורה ועקשנית בקיבוצים שנעשית ותעשה לאורך חודשים ושנים.

כמו שנכתב בעיתון "ידיעות קיבוץ": "הדרך להשפיע על הנושא המדיני ועל חיזוק הפריפריה, ההתיישבות, החקלאות והבנייה לצעירים בקיבוצים היא במישור הפוליטי, ולכן כל חבר קיבוץ צריך להבין שהמעשה הפוליטי החשוב ביותר שבימים אלה הוא צריך לעשות, הוא להתפקד"

"מה נדרש מחבר כדי להתפקד?: 75ש"ח לאנשים עד גיל חמישים וחמש ו55ש"ח לגילאים חמישים ושש ומעלה"