הורות זו אומנות פרק 9 – יצירתיות, וטיפים לחיים מלאי השראה / הדס גרודמן

יצירתיות, בניגוד לדעה הרווחת אינה שמורה דווקא לאומנות. היצירה היא השורש של הכול, היא הבריאה של דבר חדש. כולנו יצורים, היצר הוא שמוביל אותנו במקרים רבים, ועוד מבראשית- העולם נוצר מתוהו ובוהו, כך אומרים.. כשמדברים על יצירתיות מדברים עלינו בני האדם.

יצירתיות היא היכולת להמציא ולפתח רעיונות מקוריים, להסתכל בדרך חדשנית ומרעננת על מצבים נתונים, ונשענת על גמישות מחשבתית – "חשיבה מחוץ לקופסא". הגמישות המחשבתית יכולה להוביל לרעיונות חדשים או להמצאת דרכים חדשות להתמודדות עם סיטואציות שונות. התקדמות האנושות כולה קשורה לאנשים שהשתמשו ביכולות החשיבה היצירתית שלהם – במדע, בכלכלה, בתעשייה, באומנות, למעשה בכל תחום בחיים. מכאן, שתוצר של היצירתיות הוא לא רק ה"מונה ליזה". תוצר של יצירתיות יכול להיות פתרון יצירתי לבעיה, רעיון, תאוריה, המשגה, המצאה חדשה וכו'.

האם היצירתיות היא תכונה מולדת? ראשית, כן. כולנו נולדים עם היכולת היצירתית, במינונים שונים. ליצירתיות יש קשר לגנטיקה, ולכן, אצל חלקנו היא מפותחת יותר מאחרים. יחד עם זאת יצירתיות אינה ביולוגית בלבד, היא תכונה שניתן לפתח אותה, ופה אנחנו ההורים האומנים נכנסים לתמונה. להורים תפקיד מרכזי בעיצוב אישיותו של הילד כיצירתי יותר. סקירה התפתחותית קצרה על יצירתיות-

דונלד ויניקוט, רופא ילדים ופסיכיאטר אנגלי מפורסם מצא, שהיכולת היצירתית מתחילה עם היווצרות יחסים משמעותיים בין התינוק להוריו. כאשר ההורים מסתכלים בעיניו של התינוק, הוא רואה בהם את השתקפותו, ומהטיפול שלהם בו והתגובה אליו הוא חש את עצמו. הוא מבין, שכשהוא בוכה ההורים מגיבים ומנסים לתת לו אוכל, מגע, או חיתול נקי, הוא חש שדרך המעשים שלו הוא יוצר תקשורת עם ההורים, וזו היצירה הראשונה שלנו כבני אדם. הבכי.

כשהתינוק גדל הוא מתחיל לשחק, והמשחק הוא היצירה של הפעוט. דרושים אם ואב שיהיו שם, שהפעוט יחוש שהם שם ומאפשרים לו מרחב בטוח למשחק, ושתמיד יוכל לחזור לזרועותיהם המחכות.

בשלב הבא מתחיל תהליך הגמילה מחיתולים. בתהליך זה עשיית הצרכים, שליטה עליהם היא סוג של יצירה, וההורים הם הקהל האוהד (גם אם הילד עשה את צרכיו במקום הכי לא צפוי) גמילה מחיתולים היא חגיגה של העצמאות, שמזמנת יצירתיות.

עד גיל 6 הילד מקבל עידוד ליצירתיות, נחשף לחומרים, משחקים. המשחק בגילאי הגן הוא הבסיס להתפתחות קוגניטיבית שתאפשר למידה הלאה וישכלל את היצירתיות. בגיל בית הספר הילד מתנסה בסוגים שונים של יצירה, היכולת הקוגניטיבית של הילד מתפתחת וגם היצירתיות הופכת סימבולית – מתפתחת היכולת להבין שמאותיות ומספרים, סימנים גרפיים, ניתן להרכיב משמעויות. קריאה וכתיבה פותחים עולם.

כיצד מעודדים ילדים ליצירתיות?

• ראשית, כמו כל דבר, צריך לאפשר להם. תנו לילד חומרים מגוונים ככל העולה על דעתכם. ילד שהיצירתיות מפותחת אצלו זקוק רק לתנאים והוא יוצר. יש ילדים שיזדקקו למעט הכוונה מצדכם. אם יש יותר מילד אחד, אל תתקבעו על סוג אחד של יצירה, הניחו לפניהם את כל החומרים. יש ילדים שמעדיפים שימוש בכלי כתיבה, יש שיעדיפו להדביק, יש שאוהבים עבודה בבצק.
• שנית, הקפידו לתת להם חופש יצירתי, אל תבקרו את הרעיונות והיצירות שלהם. אין צורך לחקור אותם "מה זה", אלא אם ינדבו מעצמם מידע, אל תשאלו שאלות "למה לא צבעת כך", ו"ככה לא נראית סירה", או לתת רעיונות משלכם, שעלולים לחסום את הגישה החופשית שלהם ליצירה.
• שלישית, אחד הדברים שמאד מפתחים חשיבה מקורית היא לקחת חפץ מוכר, ולבקש מהילד לעשות בו שימוש אחר, ופה היד נטויה והאפשרויות אינסופיות. זה גם כיף ומצחיק ויכול להוליד המון יצירה ושמחה.
• בנוסף, השאירו באזור היצירה גם תחפושות. היכולת להיכנס לדמות ולצאת ממנה, לספר סיפור דרך הצגה, להיות מישהו אחר, מולידה רעיונות חדשים ומהנים.
• קראו לילדים ספרים, וגם אם אין לכם זמן או כוח, דאגו שספרים יהיו החברים שלהם. חברים ליד המיטה, כאלה שאפשר להושיט את היד ולעלעל בהם. עודדו את הילדים הקוראים לעשות את זה, ואין צורך לפרט על ההעשרה שספרים מעניקים לחיים.
• הורידו זמן מסך. הורדת זמן מסך מעודדת יצירתיות. כי כש"משעמם" נולדים רעיונות חדשים. תנו להם להשתעמם! תגלו מהר מאד, שהם מוצאים פתרונות, ממציאים משחקים, תנו להם להיות אקטיביים. מתוך הריק הם יולידו עולם ומלואו.
• תנו להם להתנסות במספר סוגי חוגים, וזה בסדר לפרוש אם זה לא מתאים. בסוף יימצא/ו העיסוק /ים שיתפס/ו אותם. שימו לב מה הנטייה של הילדים שלכם, ועודדו אותם לפתח אותה. עודדו אותם להביע את עצמם. פה נדרשת אומנות הורית שקרויה הסעה לחוגים וחזרה, השקעת כספים וזמן. אבל זה שווה את זה.
• כשהילדים מתבגרים ושוהים יותר זמן בחדר מול המסך, כוונו אותם לשימוש יצירתי בזמן המסך שלהם. אפשר ללמוד הרבה, ליצור, להמציא, לכתוב סיפורים, ולא להיות עסוקים רק בצ'אטים, ובסרטונים ויוטיוברים. יש עולם שלם ואפשר להשתמש בו בחוכמה.
• עודדו אותם לנוע, לרקוד, מוסיקה וריקוד חופשי משחררים את הגוף והנפש, והשחרור פותח את הערוץ היצירתי.

אבל עכשיו פוס ילדים. אני רוצה לדבר קצת עלינו, ההורים. זוכרים שאנחנו כאן? וכמו שאמרתי, אנחנו המודל לחיקוי שלהם, אז בואו רגע נסתכל במראה.

שאלה – האם אתם חיים חיים יצירתיים?  תשאלו את עצמכם את השאלה הזאת. האם יש תחום או תחומים בחייכם שאתם מרגישים שאתם יצירתיים בהם?

איך תדעו אם כן? יצירתיות קשורה לשמחה. אתם מכירים רגע כזה שעשיתם משהו, ולא משנה באיזה תחום, ומשהו חדש נולד מהעשייה שלכם, הצלחה בעבודה, בספורט, במשפחה, אומנות שאתם עוסקים בה, ואז אתם מתמלאים בחדווה? מרגישים את זה בגוף, ושוכחים את השעון כשזה קורה. זה רגע ממלא. זה רגע יצירה. יש המקשרים רגעים כאלה להשראה, ל"מוזה". והמוזה היא יפה, וכיף כשהיא מגיעה, מרחפת ונוחתת עליכם, עד שאתם חייבים לרוץ ו"ליצור" משהו חדש, או עליתם על רעיון לפרויקט, אבל היא חמקמקה ולעתים ישנונית, ולעתים היא בכלל נסעה לחו"ל ומבלה באיזה אגם. פה נדרשת עבודה. מי אמר שדברים אמורים לבוא בקלות? זה כיף כשזה קורה, אך לרוב נדרשת מחויבות והתמדה כדי להתחיל. אז כמה עצות לעידוד יצירתיות אצלנו ה"גדולים".

• הקשיבו ללבכם. מה מושך אתכם? האם יש דבר שתמיד מרתק אתכם, שאתם מחכים לסוף היום כדי להגיע אליו, כשיש לכם פנאי אתם עוסקים בו, או לפחות חולמים לעסוק בו? חלום ישן שלא מימשתם? האם יש פעילות שגורמת לכם לשמחה כשאתם עוסקים בה או חולמים עליה? שאין משמעות לזמן כשאתם בתוכה? ראשית יצירה היא הקשבה ללב.
• בשלב השני, כמו שאתם מאפשרים לילדים שלכם ליצור, אפשרו גם לעצמכם. צרו לעצמכם את הפינה הקטנה, אפילו אם היא מאד קטנה בלו"ז שלכם. קבעו תאריך, אם אפשר צרו לכם יום ושעה קבועה לעשייה ייחודית.
• בשלב השלישי, השקעה וטיפוח. טפחו את המקום הזה ככל האפשר. זה יכול להיות על ידי לימוד והעשרה, בין אם רישום ללימודים, לקורס, או באופן אוטודידקטי על ידי קריאה בספרים ובאינטרנט. כנסו לאתרים שתוכלו לראות מה חדש בתחום, צרו קבוצות בפייסבוק, כמובן סננו את המיותר. קנו לכם חומרים. אם אתם אוהבים עיצוב, קנו מגזינים לעיצוב, לכו לבקר בתערוכות. אתם אוהבים גינון? פרגנו לעצמכם צמחים וצרו פינה של יופי בגינה. יש המון אפשרויות להתפתחות אישית והרחבת יצירתיות.
• גם בשגרה – תוכלו להכניס יצירתיות גם למקום העבודה שלכם. פרויקט או רעיון חדש לשיפור או שדרוג עולם העבודה שלכם ירעננו אתכם ויכניסו לתוך יומכם את החלק בכם שהוא חי יוצר ובועט.
• צרו מרחב. כמה חשוב המרחב שבו אנו חיים. המרחב שלכם מייצג אתכם ואת הנפש שלכם. גם האופן בו הבית שלכם נראה ומסודר מעודד או לחילופין חוסם יצירתיות. אינני בקיאה בפנג שוואי, אבל אני כן רואה כיצד סדר עוזר בחיים ובנפש, וכיצד סידור מחדש של מרחב, וסידור מרחב שהוא רק שלכם, מעודד יצירתיות. צרו מקום שהוא המקדש שלכם. אם יש חדר, מה טוב. אם לא, צרו פינת עבודה. צרו לעצמכם "לוח השראה". אני מאד אוהבת להשתמש בלוח כזה, עליו אתם מרכזים דרך ציור, משפטים, תליית חפצים קטנים, תמונות – את החלומות שלכם, האהבות שלכם, התוכניות שלכם. למשל- תלו תמונה מעוררת השראה, משפטים שעושים לכם טוב על הנשמה, מפת עולם עם מקומות שאולי אתם רוצים לבקר בהם, לוח שנה עם ציון תאריכים לביצוע, יצירות שלכם, תנו לעצמכם חופש "לשחק" עם רעיונות. נהלו פנקס רעיונות או מחברת כתיבה.
• וכשתמצאו את הזמן, המרחב, הפינה שלכם ביום או בחדר ליצירה, קחו זמן לתכנן, לחשוב, לבדוק. היצירות באשר הן לא נולדו פתאום אלא מהרהור, בדיקה, וניסיונות חוזרים.
• אל תחששו להיכשל, וזה גם המסר שתעבירו לילדים שלכם. החשש מכישלון תוקע את היצירתיות. למדו את עצמכם ואת ילדיכם שהדרך היא כבר יצירה, ויש בה המון אוויר טוב, ויופי. ובשבילים אפשר תמיד למצוא הפתעות חדשות ומרעננות. מה הם החיים בלי קצת השראה?

לסיום, יצירתיות מדברת על מציאת דרכים חדשות, ולשם כך צריך לאמץ יכולת התבוננות מפרספקטיבות שונות. מרסל פרוסט, אינטלקטואל, סופר ומבקר צרפתי כתב: "מסע תגליות אמתי אינו מורכב ממציאת נופים חדשים, אלא מהתבוננות דרך עיניים חדשות".

יצירה מהנה. הדס