שנה לשינוי

סיכום שנה ראשונה לשינוי ביגור בנתונים ובשיח חברים

עם מלאת שנה לשינוי ביגור ועל פי פניות מהציבור נערכה פגישה רבת משתתפים בתאריך 28.12.2018 בבית בר יהודה. בפגישה הוצגו נתונים וסיכומים שונים והושמעו דעות על ידי חברים.

יעדי שנת העבודה 2018, שינוי ואחרים

א.יישום תהליך השינוי ביגור,הסתכלנו על השנה הזאת כשנת התארגנות. הרבה פעמים אפשרנו לעצמנו לחרוג קצת מהחוברת עם קצת גמישות, כי הבנו שכל אחד צריך את הזמן שלו להתארגן ולהסתגל למציאות החדשה. מ 2019 יהיה יותר קל גם לממסד וגם לחברים.

ב. לדאוג לחברי יגור הנמצאים בתהליך השינוי, "אף חבר לא נשאר מאחור", אנו עוברים כל חודש על תלושי השכר של החברים, מודעים לבעיות בריאות ומשפחה. איפה שצריך יגור תומכת, אם זה בהשלמה לרשת בטחון (גם אם חברים לא מבקשים), או דרך מערכות הבריאות והרווחה.

ג. בניית שלב ד' בשכונת המשתלה – הבנייה בעיצומה, הצפי לסיום יולי-ספטמבר 2019.

ד. תכנון ממ"דים בשכונת הלול מזרח, אנחנו בשלב מתקדם של קבלת היתרי בניה. אנו מתכוונים להתחיל את הבניה של השכונה החדשה בלול וגם של הממ"דים בחציון השני של 2019.

ה. חיזוק הקהילתיות ושמירה על התרבות

ו. ביצוע בקרה חודשית על התנהלות הענפים השונים– על פי המלצת רו"ח אורן חינגה אנו מקפידים על כך כדי שלא נמצא את עצמנו פתאום עם גרעון גדול.

תנועת האוכלוסיה 2017 – 2018

חברים – מ 799 ל 829

מועמדים – מ 26 ל 40

חברים בתקופת חופש – מ 25 ל 13

תושבים מ 61 – ל 36

חברים מעל גיל פרישה – מ 254 ל 247

ילדים עד גיל 18 מ – 427 ל 447

עבודה והכנסות מעבודה בשנת 2018

מספר חברים עובדים 350, מתוכם 74 בלגין-טובופלאסט

יזמויות 94 – התפלגויות השכר גדולות, יש יזמים שמכניסים 40,000 שח בחודש, ויש כאלה שסביב 1000-2000 , חלקם גם יזמים וגם שכירים, קשה מאוד לתת כאן התפלגות מדויקת.

עובדי חוץ – התפתחות 2018-2016

2016- כ-230 עובדי חוץ. הכנסות 30,750,000

2017- כ-250 עובדי חוץ. הכנסות 33,900,000

2018 –כ-320 עובדי חוץ.תחזית הכנסות 43,500,000

עבודת חברים בפנסיה

31 חברים בגיל פנסיה עובדים בענפי יגור בשכר מלא

46 חברים בגיל פנסיה עובדים בענפי יגור במתכונת גמול גמלאי, על פי כללי חוברת השינוי.

8 חברים בממוצע לחודש, מקבלים "דמי חיפוש עבודה" ("דמי אבטלה" פנימיים)

עלות השתתפות יגור במימון הסבות מקצועיות 40,000 ₪

התפלגות שכר עבודה חודשי

עד 5000 ₪, 145 חברים וחברות

5000 – 7499 ₪, -161 חברי וחברות

7500 – 9999 ₪ 160

10,000 – 14,999 ₪ 135

15,000 – 19,999 ₪ 20

20,000 ומעלה – 15

שכר נטו גברים / נשים

(שכר נטו, לא כולל יזמים, גמלאים שלא עובדים, ומי שמקבלות דמי לידה, או דמי אבטלה מיגור).

עד 4999 ש"ח – נשים 96 גברים 49

5000 – 7499 – נשים 98 גברים 63

7500 – 9999 – נשים 69 גברים 91

10,000 – 14,999 – נשים 55 גברים 80

נשים 4 גברים 16 19,999 – 15,000

ומעלה – 12 גברים. 20,000

תק"ה ומיסוי

בתי אב שקיבלו השלמה לתק"ה (יחידים ומשפחות, מתוכם 29 בתי אב בעלי צרכים מיוחדים) 73

סטודנטים שקיבלו השלמה אוטומטית לתק"ה עד יולי, בסכום 2500 ₪ – 29

(מאוגוסט ההתניה לקבלת השלמה לרשת ביטחון היא הכנסת חצי משכר מינימום ליגור)

בתי אב שאינם משלמים מס איזון – 215

בתי אב המשלמים מס איזון ונמצאים במדרגה 750-3500- 168

בתי אב נמצאים במדרגה של 60% – 176

השלמה לתק"ה

תכנית 2018 – 2,892,000 תחזית לביצוע בפועל 2,494,000 תכנית 2019 – 1,740,000

 

מס איזון:

תכנית 2018 ,5,880,000 תחזית לביצוע בפועל 8.215,000 תכנית 2019- 7,320,000

מס קהילה: תחזית 2018 9.200,000 תחזית 2019 8.200,000. (לאור הורדת 100 ₪ לחבר לחודש.)

 

תשלומים נוספים

קרן עזרה הדדית: נגבו 570,000, שימושים 170,000 צבירה נטו השנה 400,000

ביטוח לאומי פנימי: גביה 3,000,000 ₪.

שימושים –חיפוש עבודה וקצבאות (לידה מילואים וכו') ,600,000 אלף ₪.

תקציב אישי

דצמבר 2017, 159 בתי אב בחוב, 13 בתי אב בחוב שמעל 40,000

דצמבר 2018 100 בתי אב בחוב. 90 בתי אב בגרעון שנע בין אפס למינוס 40 אלף. 10 בתי אב בגרעון שנע בין 40,000 ל 140,000 אלף.

אפשר להגיד שהשינוי גרם ל 50 משפחות לצאת מהמינוס

התפלגות החוב בתקציבים (יוני 2018)

חוב 120,000 – 140,000 – 2 בתי אב

חוב 100,000 – 120,000 – 1

חוב 80,00 – 100,000 – 2

חוב 60,000 – 80,000 – 4

חוב 20,000 – 40,000 – 25

חוב 0 – 20,000 – 66

סה”כ בתי אב הנמצאים בחוב ליגור 104, סך הכל החוב 2,233,636
הוקם צוות לעזרת המשפחות במינוס שכולל את דלית דרום-נור, אודי קינן ואנוכי.

התפלגות החיסכון בתקציבים

0 – 20,000 ₪ – 180 בתי אב

20,000 – 40,000 – 146

40,000, – 60,000, – 67

60,000 – 80,000 – 46

80,000 – 100,000 – 23

100,000 – 120,000 – 16

120,000 – 140,000 – 14

140,000- 160,000 – 9

160,000 – 180,000 – 13

180,000 – 200,000 – 6

200,000 – 220,000 – 3

220,000 – 240,000 -7

240,000 – 260,000 – 2

260,000 – 280,000 – 3

280,000 – 300,000 – 2

300,000 ומעלה – 8

סה"כ 545 בתי אב במצב חיסכון, בסכום כולל של 30,606,536

חיסכון לפי גילאים

ב 2017 משפחות עד גיל 45 לא חסכו אלא היו בדרך כלל במינוס

ככל שהגיל עולה, עולה גם החיסכון.

ב 2018, אפשר לראות שמגיל מסוים, בדרך כלל גיל ההתבססות בעבודה קבועה בתי אב מתחילים לחסוך בסכומים יפים, 1000 שח ומעלה לחודש עד גיל 55 אחרי זה כבר עובר ל 2000 שח לחודש, בין 70 ל 75 זה כבר בין 3000 ל 3500 למשפחה.

צריכה ושירותים

חני אבן-רשף: היתה לי קודם כל, שנה מאתגרת מבחינה אישית, שנה ראשונה בתפקיד ישר לתוך המים הסוערים של השינוי, מציאות לפעמים מתעתעת, לא תמיד ברורה. אתגר יום יומי שילווה אותנו גם בעתיד. המגזר נדרש לרי-סטרט. הגדרתי כמה יעדים מתוך הבנה שמדובר בשנת מעבר:

שירות מיטבי לחברים, עם צורך ללמוד תוך כדי תנועה, מה טוב ליגור ומה טוב לחברים, לפעמים נוצרו פערים בין מה שנקבע מראש למציאות והיו כעסים, בסך הכל היו מעט כעסים והרבה הקשבה ודו שיח.

עמידה ביעדי השינוי כפי שהוגדרו בחוברת

התאמה לאורחות החיים המתחדשים, איזון תקציבי או עמידה ביעדי תכנית עבודה כפי שהוגדרו לענפים. היה צריך לבדוק מחדש רלבנטיות של ענפים וההיקף שלהם, לאור נפח הפעילות במצב החדש. "שמירה על איזון תקציבי" היתה סוג של ניסוי כי אף אחד לא יכול לנבא בוודאות מה הולך לקרות. בחלק מהענפים (מרכולית למשל) המציאות החדשה התבררה תוך חודש אחד או שניים. למרות הירידה הגדולה בשימושים ובקניות, במרכולית למשל, אבל גם בענפים אחרים, (בזכות ההתייעלות שקרתה כמה באותו זמן, וכושר ההסתגלות של המנהלים והעובדים למציאות החדשה, וגם לצעדים הקשים שננקטו), עמדנו או כמעט עמדנו בתוכנית, ואנו מסיימים ביציבות שמאפשרת את המשך קיום הענפים/מוסדות. אנחנו עדיין מנסים להפחית הכנסות, בעיקר בענפים שנמצאים במינוס, כדי להתאים אותם להכנסות. קשה לחזות בדיוק מה יהיה, אנחנו עם היד על הדופק, חודש בחודשו.

ביצוע ענפי צריכה ושירותים מעקב על פי שנים 2016 – 2019

9,900,000 2016 –

10,100,000 – 2017

תחזית 2018 – 6,200,000

תחזית 2019 – 5,100,000

עלות תפעול מכבסה בשנים 2016 – 2019

2016 – 587,000

2017 – 634,000

תחזית 2018, 138,000 (תוכנית – 70,000)

תחזית 2019 49,000 בשאיפה להגיע לאיזון.

עלות תפעול ענף הבניין בשנים 2016 – 2019

2016 – 2,844,000

2017 – 3,231,000

2018 – תחזית 2,254,000 (לעומת תוכנית 1,845,000 אחרי התייעלות של מליון שנה, כמעט רק פעילות בדק ואחזקה)

2019 – תחזית 1,922,000

אקונומיה וחדר אוכל (לא ענף צו"ש קלאסי, עם מרכיבים חברתיים ולא רק כלכליים)

2016 – 1.895,000

2017 – 1,890,000

תחזית 2018 – 1,387,000 (תוכנית 900,000 )

תחזית 2019 – 1,150,000

(הענף מסובסד בתוכנית ב 900,000 בשנה. מחירי המנות בחדר האוכל עדיין זולים באופן משמעותי בהשוואה לקיבוצים אחרים שעברו שינוי)

יעדים ל 2019

המשך שימור קיום הפעילויות ושמירה על איזון

ניסיון לשמור מחירים אטרקטיביים – ממוקד למשתמשים בשירותים השונים.

בחינה מתמדת של הפעילויות והתאמה לצרכים ולשימושים המשתנים.

דגש על אחזקת מבנים והשקעות בתשתית.

מטרות תוכנית משק 2019 (ראה אסיפה 19.12.2018)

בועז אוחנה (בתשובה לשאלה) המזכירות יחד עם נוקי נויפלד עושה מאמץ להגדיל העברת רווחי התאגידים ליגור באופן משמעותי בשנים הבאות. נוקי שואף להגיע ל 10,000,000 ב 2025. מקווה שנראה פרות כבר בשנה הבאה.

---

דיון

מודי למדן: ההפרטה נבעה מחוסר רצון של החברים מהרבה דברים. האם אפשר לזהות שיפור בשביעות הרצון של החברים?

בועז אוחנה: אפשר לעשות סקר אבל ההפרטה נבעה גם מהמצב הכלכלי והתקציבים הנמוכים שהשפיעו על שביעות הרצון.

אורלי מורן: המצגת טובה, חבל שלא נמסרה כמה ימים קודם, לתת לנו זמן ללמוד אותה. לגבי האקונומיה, האם המינוס שנוסף לסבסוד, אומר שאנחנו מסבסדים את הפעילות העסקית של הענף? (אודי קינן: אני מעריך שהעבודה התמחירית שלנו לא מאפשרת התנהלות כזאת אבל צריך תמיד להיות עירניים ודרוכים). האם אנחנו שומרים כספים נזילים לחובות כלפי החברים וכלפי מס הכנסה?

רחלה ארגוב: אני פה כי צריך לדבר ולא להתאונן בבית. התייעלות חשובה אבל צריך לחשוב גם על החברים. לא שאלו אותנו, החברים מספיק, לגבי החלטות והתנהלויות לגבי ענפים וחברים שעשויים להיפגע. מדאיג אותי שבועז ואודי מסיימים ביחד את התפקידים ומשאירים את הספינה ללא קברניטים במים הסוערים (שנת בחירות וכו). היה רצוי שימשיכו בתפקיד עוד שנתיים.

אורלי מורן: כל הכבוד לצוות שהוציא את השינוי אל הפועל. לא כל מה שבחוברת מתאים למציאות. נעשו שינויים על פי פרשנויות לכתוב. "שקיפות וביקורת" בחוברת לא בוצע. למרות ההתחייבות בחוברת, לא קיבלנו דוחות רבעוניים וחציונים על יישום השינוי: איפה הבעיות ואיפה השינויים במודל. אני יודעת בוודאות שיש מקומות שעשינו את ההיפך מהחוברת, אולי בצדק. אבל היתה צריכה להיות ועדה שמלווה את התהליך ומדווחת לציבור. היום אנו דנים בזה פעם ראשונה, זה היה צריך לקרות קודם. החברים (כמו רחלה ארגוב) חווים דברים שלא היו אמורים לחוות ברמת אי השתתפות וחוסר ידע. אני לא יודעת אם ועדת ביקורת אחראית על זה או לא. אני יודעת שלא עסקו בכך. צריך להקים או למנות צוות קיים שידווח לנו על השינויים לעומת החוברת ויקבל הסכמה של אסיפה.

יעקב עציון: בנושא צריכה ושירותים אנו ב"תסמונת הבריכה": היתה בריכה באחת הקיבוצים החליטו לתמחר אותה. הביאו קבלן שקבע תעריפים זולים וטובים. החברים נצלו את זה. הקבלן העלה את המחירים, פחות ופחות חברים השתמשו. עד שכמה חברים התארגנו והתחילו לנסוע לבריכות במקומות אחרים. נשאר הקבלן עם ההוצאות ובריכה ריקה. החברים הפסידו. זה מה שקורה עם המכבסה והרכב. אם זה יימשך, החיים פה יהיו פחות ופחות נוחים וזה לא מה שרצינו. אני מציע לעצור ולראות איך עוזרים ומסבסדים שירותים חשובים, למשל את חדר האוכל.

אמנון מאירי: עוד לפני ההצבעה על השינוי התחיל התהליך ששירותים נעלמים: תיקון משקפיים, תיקון שעונים, היום אנחנו קיבוץ מופרט וכל אחד דואג לעצמו. חלק מהביחד הולך לאיבוד.

גבי קרדוש: השאלה הגדולה בעיני היא האם אנחנו בדרך לחברת רווחה, "הקיבוץ הסקנדינבי", עם מיסוי פרוגרסיבי, פערי שכר קבועים ומוגדרים (צריכים להיות 1:4 ולא 1:2), תמיכה רחבה בחינוך, תרבות, על פי ערכי הליבה– או שאנחנו בדרך להפוך לשכונת אנשים פרטיים כמו במדינת תל אביב: עם מס גולגולת או מס איזון קטן. האפשרות האחרונה היא ממש לא השינוי שהצבענו בעדו בחוברת השינוי. ישנה סכנה של השתלטות קבוצות אינטרסים בלי שאנחנו כחברה נוכל להתגונן. יש דוגמאות בקיבוצים אחרים. פרק שקיפות ובקרה על יישום ההחלטות בפרק 17 בחוברת לא מבוצע. התאגידים העבירו בשנה רק מליון שקל, מי אחראי לפקח ולאשר את זה? האסיפות האחרונות, כולל זו של תוכנית המשק, לא שודרו למרות בקשות. השידורים החיים מהאסיפה מעטים ובאיכות גרועה. צריכים לתקן את זה כדי שהחברים יעקבו וישתתפו בתהליך. כרגע הציבור קצת ממודר, גם אם לא בכוונה של מישהו. החוברת הדגישה שהציבור חייב לקבל מידע שוטף ואיכותי. זה לא קורה. השינויים נופלים עלינו למשל, העלאת מחיר הנסיעה ברכב, ב 10% שתפגע דווקא במשפחות שאין להם רכבים. ייתכן שאנחנו כחברה, צריכים לממן את הנסיעות, הרכב לא חייב להיות מאוזן. בענף המזון ביקשנו לדעת כמה עלו מחירי המזון מתחילת השנה. אני לא חושב שועדת ביקורת הנוכחית יכולה להתמודד עם אתגר הבקרה של תהליך השינוי. פיטורי חברים הוא נושא רגיש. המזכירות עושה עבודה חשובה ועומדת במצבים קשים. לא התקיים דיון ציבורי על עבודת המוסדות הציבוריים בתהליך השינוי ועל הקטנת משרת המזכיר בחצי. הציבור היה רוצה לראות את המזכיר והגזבר ממשיכים במשרה מלאה עוד שנתיים שלוש כדי לתת תחושת יציבות וחוסן. בתאגידים ישנו ניגוד אינטרסים מובנה בין הקיבוץ והתאגידים וצריכה להיות בקרה ושקיפות.

מיכאל דור: מצטרף לדברים של אורלי מורן, שהיה צריך לתת דפי מידע לחברים לפני שרואים את המצגת באסיפה. כך היה צריך לקרות גם באסיפה הקודמת על תוכנית המשק ל 2019. לא מספיק שמעלים את החומר באינטרנט. פגשתי מנהלת קהילה באחד הקיבוצים והיא אמרה, "הכי חשובות השנתיים הראשונות אחרי השינוי". לדעתי השינוי הצליח וגם הניהול שלו תקין. 2-3 חודשים ראשונים היתה בהלה בציבור שנרגעה בהדרגה. העזיבה של אודי בינואר לא טובה ליגור. הוא וגם בועז נבחרו עד אוגוסט 2019. צריך להאריך להם את הכהונה ולא לקצר. במודל הסופי יש מנהל קהילה ויש מנהל משקי, וכל הפונקציות הכלכליות מתאחדות אצל מנהל המשק. לא ברור לי האם גם בעתיד יהיה גם מנהל משק וגם גזבר וגם מנהל אחי"ג או שהכל יתנקז לאדם אחד. לא קיבלנו תוכנית משק במספרים. ההשקעות החדשות שמדברים עליהם עכשיו מדאיגות אותי, לא עבר מספיק זמן שנרגיש חופשיים להשקעות גדולות.

ישראל סלע: השינוי הפתיע אותי לטובה. הגיע הזמן לתגמול עבור ימי חופשה צבורים. העברת עבודות ביגור לקבלנים פוגעת בחברים שעשו את העבודה הזאת. תומך בהארכת כהונת המזכירות.

יוחאי שלם: ביומן האחרון קראתי על הנקלטים, כולם אקדמאים. ככה צריך להיות! בעבר המטרה הכלכלית שלנו היתה ליצור ענפים רווחיים, בלי להתחשבן על עלות העבודה. עברנו לכלכלה אחרת שמתבססת על שכר העבודה. הקנאות לעבודה העצמית היתה טעות. חסר לי דיון על השאלה איך מנהלים את הכלכלה שלנו, זה יותר דחוף מהשאלה איך עושים פסח או יום כיפור. צריך לדבר על ההתפרנסות ועל הביטחון הכלכלי. אני מחכה שתוצג לנו תוכנית כלכלית עקרונית. שנדע איך אנחנו מנהלים את הכלכלה שלנו.

רני טנא: מצופה מהמנהיגות שלנו קודם כל אחריות ועמידה בתקציבים. ניסינו כמה שיותר לשמר את היציבות ושהחבר לא ייפגע. ברכב למשל, כל התייקרות של ק"מ, מחייבת אותנו לחשיבה מאומצת. מצד שני, צריך לשמר את צי הרכב. יש כאן משחק של איזונים. אי אפשר לחרוג אבל גם לא רוצים שהציבור ייפגע. אנו עוסקים בזה יום יום, מבחינת המערכת, ומבחינת החבר. בתחום המזון, ה 45% סבסוד באו לסבסד את התקורות והעבודה, לא את המזון. הפעילות העסקית של הענף אמורה להביא בסוף לשימור המחיר האטרקטיבי התחרותי עבור החברים שבאים לאכול בחדר האוכל, והוא עדיין כזה! היינו יכולים להעלות את המחיר של המנות אחרי 2-3 חודשים בשינוי ונמנענו מזה, בגלל החשיבה על החברים. ענף ההסעות נסגר כי לא היה לו שום הגיון כלכלי. גם בתפירה, לא מחליפים היום רוכסנים, אלא קונים קפוצ'ון חדש. אנחנו צריכים להתחשב במציאות סביבנו.

יעל סט רשף –  הדוברים הראשונים דברו על תחושה ששוכחים את הציבור. טוב לשמוע מרני טנא שלנגד עיניו והמשרד הכלכלי תמיד עומדים החברים. האתגר הוא שגם אחרי שנה שנתיים עדיין נדאג לקהילה אל מול שמירה על איזון כלכלי. לא סתם ישבנו חמש שנים על החוברת על מנת לשמור על איזונים עדינים בין מבנים כלכליים למבנים חברתים. התחדשות הקיבוץ צריכה להראות דרך חברתית וכלכלית חדשה, הכרוכה זה בזה. לא מדובר רק בתרבות וחגים אלא גם בתשתיות צרכניות המקבלות חיזוק מעצם היותם מסגרות שיתופיות. יותר ויותר קהילות היום, מחוץ לקיבוץ, מקימות לעצמן מוסדות קואופרטיביים, כי יש לזה ערך כלכלי וחברתי גם יחד. אנחנו צריכים לא רק לפתח מבנים כלכליים אלא גם לשמר את המבנים השיתופיים הנכונים והטובים, זאת הבשורה לדעתי של צורת החיים המתחדשת. בחרנו לא לפרק את הקיבוץ מתוך תפיסת עולם.
דבר נוסף, צריך לבדוק מה המבנים הניהוליים המתאימים לקיבוץ מופרט. אני מגיעה לקיבוצים כאלה. המבנה שם שונה ומתאים יותר לקיבוץ מופרט. לא נכון להמשיך במבנה המסורתי לפיו המזכירות חולשת על הכל מניקוי מרזבים עד תוכנית משק, צריך להיות יו"ר ועד הנהלה, מתחתיו מנהל קהילה, מנהל צריכה ושירותים ומנהל כלכלי, כאשר יש התיחסות נפרדת לשאלות של פרט וכן להתפתחות הקיבוץ מבחינה מבנית וכלכלית. ההתנהלות שונה גם מבחינת מבנה המשרה וגם מבנה התפקידים. יגור צריכה ללכת לכיוון הזה . ללמוד מבנים ניהוליים ולשנות את הרכב המזכירות. אני יודעת שהמזכירות כבר לומדת את התחום הזה ואני מברכת על כך.

הלל לויתן: מברך על הדיון הזה אפילו שהוא מעט מדי ומאוחר מדי חבל שלא היו לנו יותר דיונים כאלה לאורך השנה. צריך לחזור עליו תקופתית. מצטרף לבקשה להעביר את החומר לחברים קודם. הייתי בצוות השינוי . הייתי גם חבר בצוות השינוי השיתופי. דיברנו שם על שלושה דברים: הורדת הצריכה הציבורית והעברה שלה לפרט, שמירת ערכי הליבה של הקיבוץ ו"עידוד להתפרנסות". זה במידה רבה מה שקורה אצלנו. הייתי רוצה שבצוות המעקב אחרי השינוי יהיו גם חברים שמחוץ למזכירות. מצטרף לדברים של יוחאי ביחס לרשימה המרשימה של החברים החדשים. יגור היום גדולה מאי פעם. בעיית התושבים תמיד ישבה עלינו. זה שקבוצה גדולה שלהם הופכת לחברים אומרת עלינו שאולי אנחנו קצת יותר אטרקטיביים מקודם. זה אחד הדברים שמשכנעים אותי שהשינוי היה נחוץ ונכון, וזאת הצלחה גדולה.

מירה לב: חשוב לי הצד הקהילתי לא פחות מהכלכלי. טוב שהתייעלנו אבל צריך לתת את הדעת על מה ממלא מקום הדברים שהתבטלו. איך ייסעו המבוגרים לקופת חולים, מי יתקן את הבגדים כשאין מתפרה, מי דואג לחברים כשהחדר אוכל לא מגיש ארוחה כזאת או אחרת. הרוח הקהילתית והתרבות הקהילתית חשובים לי מאוד. מנהיגי הקהילה צריכים לעבוד קודם כל בשביל החברים, שיהיה למי לפנות, ושידעו דברים מראש. המרחב הציבורי מוזנח, הקלנועית קופצת שאי אפשר לנסוע. משהו צריך להשתנות בגישה. הדברים לא משתנים מעצמם, השוק לא פותר את כל הבעיות. צריך לשמור את הקשרים ביננו ואת היחס בין החברים לחברים. בעבר היה קורס למנהלים ביגור. אני מקווה שרמת השירות תעלה. מצטרפת לבקשה להיזהר ולחכות עם השקעות גדולות נוספות. מצטרפת גםלתודות הגדולות למזכירות הזאת. שהעבירה את השנה הזאת במתינות , ביכולת הכלה גדולה, ברוח טובה, מצטרפת לבקשה שימשיכו שנה נוספת. בסך הכל ההרגשה טובה מאוד.

רחלה מלכין: מנקודת המבט שלי במש"א, השינוי עשה טוב מאוד ליגור כקיבוץ. זה בא לידי ביטוי במעבר למצב שהחוברת כבר הגדירה ש"חבר אחראי לפרנסתו". יש פחות שיחות בירור והנעה של חברים לצאת לעבודה ופחות התערבות בחיים הפרטיים של החברים הקשורים לעבודה ולהתפרנסות. אמרו שיקח שנה עד שנתייצב, אבל אחרי 3-4 חדשים זה מרגיש שהתייצבנו. כל ההצלחה הזאת היא בזכות בועז, אודי ודלית (נור דרום) שיושבת כאן ולא מדברת. אני זאת שתאמתי לה אין סוף פגישות, בשעות שלא נגמרות. שלושתם עבדו מאוד קשה ומגיעה להם תודה והערכה גדולה. אני לא מספיק יודעת על החברים עצמם. אולי באמת צריך סקר.

אבשלום שוחר: השינוי מתבצע באופן תקין. חלק מהחששות שלי התבדו. אני מצטער מאוד על השינוי גם אם הוא מצליח. זה לא הקיבוץ שרציתי לחיות בו. אני מתפשר על המסגרת כדי להמשיך לחיות עם האנשים שחשובים לי. אני שמח שהוא עובר בהצלחה. צריך לשמור על הבאת המידע לציבור. התאגידים שיצאו לעצמאות לא מרגישים מחויבים לדווח לחברים. המשרד הכלכלי עושה עבודה נהדרת והדוחות מצויינים. הדיווח ביומן ספרותי מדי. חסרים מספרים. המידע חשוב מאוד לכולנו. זאת גם הבקרה הכי טובה על מה נעשה בקיבוץ שלנו. אני רוצה לדעת מה 5 המשכורות הגבוהות, כפי שזה נהוג בכל חברה כלכלית. הבקרה והפיקוח שדברו עליהם צריכה לבוא קודם כל מדיווח לחברים.

נוקי נויפלד: פרסמתי בעבר ואני חוזר, כל המעוניין מוזמן להיפגש איתי. יש לי זמן שמיועד לזה. יומן יגור הוא לא המקום הנכון לפרסום ולדווח מספרים בעסקים. לא כל מדינת ישראל צריכה לדעת מה קורה בכל עסק ביגור. יש פגישות אישיות ויש אסיפות אחי"ג. המידע זמין ונגיש ושקוף. (מביא דוגמה למידע שאי אפשר לפרסם ביומן) . לגבי הדברים שיוחאי אמר, צריך להבין שאנחנו במאמץ קדחתני, מול כל אחד מהענפים, ללמוד ולהבין איך הוא מתאים את עצמו לשינוי ולמצב שהוא עצמאי לגמרי. ישנה הפרדה מוחלטת בין הפעילויות הכלכליות והקהילתיות. ישנה בקרה מוחלטת על כל פעילות התאגידים. היו"רים והמנכ"לים נפגשים אחת לשבוע, עוברים שוב ושוב על המספרים ומסמנים יעדים ל 2019. הענפים יהיו חייבים לעמוד בדרישות שאנו מעמידים בפניהם. יהיה פרס ויהיה קנס. המטרה היא שליגור בסוף היום יהיה יותר כסף. חובת ההוכחה על התאגידים ומי שבראשיהם. עשינו דרך ארוכה מול הענפים בחודשים האחרונים ואנחנו מדברים היום בשפה אחרת. בסוף היום חייב להיכנס יותר כסף ליגור, כדי שנוריד את המסים. לא מדובר בהשקעות גדולות. התוכנית ל 2019 זהירה מאוד כדי לראות את ההתייעלות, לגבי 2020 נראה כשנגיע.

חני אבן –רשף: ברמה הכללית, יש מתח גדול בין ההחלטה לשינוי שנועדה, בין היתר, להעביר לחברים את האחריות על חייהם, לבין היכולת לממן שירותים שפעם ניתנו על ידי הקהילה. אי אפשר להשתנות ושהכל יישאר אותו דבר. יגור גדולה ומגוונת, אי אפשר שכולם יהיו מאושרים. יש כאלה שצריכים את המרכולית ויש כאלה שאומרים "לסגור מחר!" האיזון הוא אתגר גדול. אם מרבית ההכנסה עוברת לחברים השירותים חייבים להתכווץ. מחירי המזון בארץ עלו ועלו, מחירי המנות בחדר האוכל כמעט שלא. המערכת ספגה את התקורות שהתייקרו. אנו עושים מאמץ גדול לשמר את המקום ואת הביחד של הארוחה בלי שהחברים ייפגעו.

באתי לחיות כאן מתוך בחירה, בחירה שמתחדשת מדי יום. יגור היא קיבוץ אדיר ביכולות וגם ברוח. אנחנו לא שונים מקיבוצים אחרים. גם אצלנו מצטמצמים הכביסה וברכב. יש פחות ביקוש לצרכים האלה. צריך להתאים את המערכת לצרכים שהשתנו מתוך מקסימום בחירה ומינימום עליית מחירים. אני פנויה וקשובה לכל פנייה וברור, שמחה לשמוע וכל הזמן ללמוד.

אודי קינן: אם היינו מחליטים להישאר קיבוץ שיתופי ורק עושים את ההתייעלות שעשינו, היינו יכולים להעלות את התקציב לחבר ב 1200 שקל ולמשפחה בכפול. זה מלמד על השיפור המשמעותי שחל. נכון שיש משפחות שהשתפר להן הרבה יותר ויש משפחות שלא השתפר בכלל, כל משפחה והסיפור שלה. אם היינו נשארים שיתופייים זה לא היה קורה. כך דרכו של עולם. דובר כאן הרבה על הפגיעה בחברים, ועל החברים שנשכחו מאחור. ברור שהחיים יותר קלים כשלא צריך לכבס, שיש מי שמתקן כל דבר, ושהכל קרוב וזול. מצד שני החיסכון האישי מאוד עלה, הרבה מעבר לפגיעה עבור רוב האנשים. כמובן, אנחנו עדיין צריכים להיות רגישים. אולי הכי נכון כלכלית לסגור את הכלבו והמרכולית, אבל זה לא מה שאנחנו רוצים. אנחנו רוצים שיהיו לנו שירותים ברמה גבוהה, אנחנו מוכנים למשל, לשלם כדי שיהיה כאן בית מרקחת מתקציב הקהילה אפילו שהקופה לא משלמת. צריך לשמור על השירותים ברמה גבוהה בבריאות והרווחה, בתרבות ובחינוך. מבחינת התשתיות, היו הרבה שנים שלא היה כסף להשקיע ולתחזק את המבנים והתשתיות. המצב שם באמת לא טוב בחלק מהמקומות. צריך להקצות לכך תקציבים בזהירות. הכסף בקופה שייך לחברים ואי אפשר לשפוך את הכל מחר על תיקון השבילים. לגבי המינוס באקונומיה, קשה מאוד למכור מנה ב 20 שקל ולהחזיק מסעדה. חשבנו שנצליח להחזיק בה בסבסוד של 900,000 לא הצלחנו. אנו מחוייבים שבשנה הבאה זה לא יקרה, ולא על ידי ייקור המנה אלא באמצעות שיפור הרכש והוזלת הייצור. אנו פועלים לבדיקת המבנה הניהולי. בקיבוצים רבים אחרי השינוי, הגזבר אינו בהנהלה. עם זאת, מה שנכון לקיבוצים קטנים לא בהכרח מתאים לקיבוץ גדול כמו יגור.

בועז אוחנה: אנחנו נפגשים עם שלומית צימרינג מנהלת מש"א של התנועה הקיבוצית ללמוד על המבנה הארגוני בקיבוצים מתחדשים, ננצל את הקלפי האלקטרוני לסקר שביעות רצון. בהמשך לדברים של נוקי , זאת נקודת חוזק ליגור – שגם אם התאגידים לא מעבירים רווחים הקיבוץ עדיין רווחי מעבודת ענפיו וחבריו. קודם היינו צריכים להפיץ את המצגת קודם, אנו מצרים על כך שלא הספקנו, אבל האחריות גם על החברים להגיע לאסיפות. אילן מאייר אמר שבקיבוץ המתחדש האסיפה הכי צפופה היא תוכנית המשק, באסיפה האחרונה שלנו שעסקה בכך, ישבו פה אולי עוד 10 חברים בנוסף לחברי המזכירות. להרגיש ייתכן שזה נובע מכך שסומכים עלינו אבל היינו שמחים לשמוע אם החברים חושבים שצריך להשקיע בדברים אחרים. גם בפגישה הזאת נוכחים בעיקר חברים מבוגרים. מתווה השינוי, עם ההתניות והריסונים שבו, נוצר על מנת לשמר את יגור כחברת רווחה, ולאפשר לחברים להשאיר את יגור "קיבוץ סקנדינבי". גם בתוכנית המשק הזאת לא שינינו את הליבה, אנחנו עדיין ב 70 אחוז סיבסוד בגיל הרך ו 90 אחוז סיבסוד בחינוך המשלים וסבסוד עמוק בבריאות ובתרבות. זאת תעודת כבוד ליגור וככה צריך להישאר. ועדת ביקורת החליטה, בניגוד לנאמר בחוברת, שהיא מבקרת את השינוי "ממקום אחר" ולא על פי החוברת, היא כפופה לאסיפה וזו יכולה לקרוא אותה לסדר. הציבור מדווח באופן סדיר על ישיבות המזכירות ועל הדיונים באסיפה שעוסקים בשינוי ובמצב הכלכלי. בסך הכל אני מרגיש שיש שביעות רצון מהשינוי. השנה עברה טוב ועשתה טוב ליגור. אנחנו עם הפנים קדימה ותודה לכל מי שבא.