התקווה לשינוי

ראיון קצר עם אלון שוסטר ממפלסים התומך במפלגת כחול-לבן

רוחלה סגל

"זה לא הזמן להתפנק בבחירת המפלגה, שתבטא את השקפתי הפוליטית בצורה ההכי מדויקת" אומר אלון שוסטר "זה הזמן להתאחד וליצור מרכז כובד חדש וחזק שיצליח להביס את הליכוד ונתניהו"

למה דווקא מפלגת כחול-לבן?

"זו עת חירום עכשיו, צו השעה. היום, לדעתי, האסטרטגיה היחידה להחלפת השלטון הנוכחי היא הצבעה ל"כחול- לבן". זו המפלגה היחידה שיש לה סיכוי סביר להוריד את הממשלה הזאת מהשלטון.

"הגושים", ימין ושמאל, הם אלה שיקבעו מי ירכיב את הממשלה הבאה.

לי ברור לחלוטין, אם כחול לבן תהיה גדולה, יהיה קשה מאד לראות את הנשיא מטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו.

מפלגות השמאל הציוניות ילכו עם כחול-לבן בכל מקרה. למה "לשתות" להם את המנדטים? תביאו יותר מנדטים ממפלגות הימין.

ההצבעה למפלגת כחול-לבן והיותה מפלגה גדולה מהווה יתרון במאבק ראש בראש מול הליכוד. ריבוי מפלגות קטנות ובינוניות משאיר את המצב כפי שהיה. המטרה שלנו היא להוריד את הליכוד עם ביבי מהשלטון בדרך דמוקרטית. בואו נתלכד כולנו: הימין השפוי, המרכז הליברלי ומפלגות השמאל הציוני. פשוט כדי להגן על הבית, על מדינת ישראל.

---

אלון שוסטר, חבר קיבוץ מפלסים, עבד בבית החינוך שער הנגב כמורה להיסטוריה ואזרחות, מחנך כיתות י"א, י"ב וסגן מנהל ביה"ס. בעל תואר ראשון במתמטיקה ומחשבים. היה שש עשרה שנים ראש המועצה האיזורית שער הנגב. כן כיהן כמרכז פורום של ראשי המועצות האיזוריות הקיבוציות. תחום פעילותו נגע כמעט בכל תחומי החיים של תושבי הישובים בעוטף עזה. כראש המועצה, ליווה מקרוב את המלחמה היומיומית והסזיפית בחמאס, שנעה שנים בין מלחמה לשלום וביניהם שלושה "פיקים" של סבבי המלחמה, "עופרת יצוקה","עמוד ענן" ו"צוק איתן". לאורך כל פעילותו הציבורית, דגל בגישה האומרת "אני מודע שאם אתה תופס פוזיציה של מסכנים וקורבנות אין סיכוי לצמיחה ולהתאוששות. העניין הוא שאם אתה מסוגל להכיר את הקושי ולחבק אותו תוכל במקביל להעצים את יכולת ההתמודדות שלך". ואכן לאורך שנות פעילותו בתפקיד הצליח לא רק לקיים חיי שגרה יחסית בישובי העוטף, אלא אף להפוך אותם לישובים אטרקטיביים למשפחות צעירות, למרות התנאים הקשים מבחינה בטחונית.: וכך נכתב בנימוקי הועדה של התנועה לאיכות הסביבה שהעניקה לו בשנת 2009 את אות "אביר איכות השלטון", " אלון שוסטר ראוי לשמש דוגמה ומופת למעשה חלוצי, איכותי המשלב עמידה בקו העימות עם יצירה" .

נפגשנו בביתו של אורי זמיר. השיחה הייתה קצרה ומעניינת. אלון, איש רהוט בשפתו, חדור מוטיבציה להצלחת המטרה שלשמה התגייס למפלגה חדשה כמו כחול לבן. מכיר את גנץ ויעלון מתקופת היותו חייל בנח"ל המוצנח, משירותו כקצין במילואים במשך עשרות שנים ביחידת "שלדג" ומשנות עבודתם המשותפת בעת כהונתו כראש המועצה בעוטף עזה. אומר שבא לא רק מתוך מחוייבות לקשרים אישיים אלא גם מתוך אמונה, שהבחירות האלה הם הזדמנות להחזיר את המדינה למסלול שלה.

---

"אני רואה לנגד עיני חמישה אתגרים עיקריים שבגללם צריך להצביע לכחול-לבן"

1. לייצר תקווה לתושבי מדינת ישראל. אנחנו נביא את התקווה לפריפריה ולמדינה. הממשלה הנוכחית, משדרת חוסר אונים וחוסר תקווה הן בטחוני והן חברתי.
2. להפסיק את הדרדרות השחיתות וההשחתה של השנים האחרונות, במסדרונות הממשלה.
3. לחבר מחדש את קרעי העם היהודי, לחבק את היהדות הקונסרבטיבית והרפורמית, לצד היהדות האורתודוקסית ולאפשר קיומה של יהדות פלורליסטית.
4. להפסיק את הפילוג בעם, לעצור את ההסתה ושיסוע בין המחנות השונים, אחד בשני.
5. להפסיק את כרסום היסודות הדמוקרטיים שמאחדים את כל המפלגות הציוניות בארץ. "אם ישראל לא תישאר מדינה דמוקרטית ותאבד את הרוב היהודי שלה, היא לא תוכל להתקיים לאורך שנים" הוא אומר.

"אני מאמין שיש לנו את הכלים והאנשים ליצור תקווה חדשה לתושבי ישראל ורוצה ומאחל לנו להצליח לשכנע כמה שיותר אנשים בצדקת דרכנו."

---

אלון הוא איש רב פעלים שמאחוריו יש לא רק דיבורים. יש לדבריו גיבוי בבניה ועשייה רבה ומגוונת. דבריו מרשימים ובעיקר האנרגיות האדירות שהוא משדר, מרשימות. אין ספק שלמרות נאמנותם הטבעית של המצביעים הותיקים למחנה הקבוע והמוכר ראוי בהחלט להקשיב לו. במציאות תמיד החדש והצעיר יוצר תקווה להתחדשות אבל בפועל המציאות מוכיחה שגם לנסיון ולמפלגות שורשיות שיש בהם מוסדות דמוקרטים ראוי להקשיב. מן העיתונות נראית מפלגת כחול-לבן כמפלגה של כוכבים שעדיין לא מחוברים ביניהם, כמו קבוצת כדורסל שעדיין לא למדה לפעול כצוות. כשאני מציינת זאת באוזניו הוא עונה: "אז מה תתני להם להיות בשלטון עוד ארבע שנים?"

הלוואי שיצליחו להביס את מפלגת השלטון הנוכחית… בפועל גם מפלגת העבודה היא עדיין אופציה ראויה.