צומת יגור המקום של חברי יגור
בית יגור שלום וברכה ,
בעקבות הפרסומים האחרונים לנושא אבלות מבקשים להציג הבהרות לעניינים אלו .
תחילה התנצלות בנימה אישית לגבי ניחום אבלים – מכיוון שהגעתי מבחוץ ואינני בקיאה בהלכות המקום (וגם קצת פחות מכירה את החברים), נקודה רגישה זו נפלה בין הכיסאות ועל כך אני מצרה, לקחתי לתשומת ליבי את הנושא, לא הייתה כוונה לפגוע או להפגין חוסר כבוד כלפי אף אחד.
הנהלת הקהילה דנה בכל נוהלי האבלות הנהוגים (מיולי 2022) והחליטה על שינויים בנוהלי האבלות :
- קבלת גיפטקארד להוצאות השבעה בסכום נתון (כיום הסכום הוא 1500 ₪) והוא ניתן למימון השבעה ובעיקר , כיבוד ותקרובת במועדון. המימון ניתן בגין החבר/ה שנפטר.
- בעת פטירה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה מחוץ ליגור הנסיעה הייתה ע"ח הקיבוץ – סעיף זה בוטל .
- פרסום מודעת האבל בעיתונות – מכיוון ,שכיום המדיה הדיגיטלית היא דומיננטית וכל נושא העיתונות נהיה פחות משמעותי, הוחלט כי במקרה של פטירת חבר/ה ועדת אבלות תפנה אל המשפחה ובמידה והמשפחה תרצה בפרסום בעיתון נפרסם . לאחר מכן , עקב הקושי ,)בניגוד לתקופה שלפני ההפרטה שבה היו תמיד מתנדבים לצוות הקרקע(,במציאת אנשים שמוכנים לבוא בהתנדבות , וכלל הפעולות של צוות הקרקע נעשות בתשלום.
לאור התשלום על פעולות אלו, התקבלה החלטה לבטל את המודעה לעיתונים. כרגע יש ערעור בנושא שיידון בשבוע הבא.
זה המקום לבקש בעת פטירה של מישהו מדרגה ראשונה, אנא ידעו את המזכירות הטכנית או קרן אוחנה מרכזת ועדת אבלות או מישהו מהנהלת הקהילה.
ההתייחסות של השתתפות בצער מקומה וחשיבותה בקהילה רבים.
יש להבין שכל אורחות החיים השתנו ומה שהיה לא יכול להישאר כפי שהיה.
יגור החליטה על הפרטה והמשמעות היא שהשירותים שניתנו עד היום גם הם חייבים להשתנות ולהצטמצם .
שלא נדע צער.. סליחה אם מי מחברינו נפגע .. לא זאת הייתה הכוונה
רחלי ברנדשפט והנהלת קהילה
שלום רב
ברצוני להאיר מספר נקודות בנושא אבלות אשר אפשר שלא נלקחו בחשבון בהנהלת קהילה , תוך קריאה שלי לדון מחדש בהחלטות שנתקבלו.
דיני אבלות אינם יכולים להימדד רק בכסף.
כפי שקהילה חוגגת חגים במשותף כך היא כואבת ואבלה יחדיו. זה כוחנו הקהילתי . ובכך היא מוסיפה לחוסנו האישי של חבר.
בכך שקהילה מפרסמת מודעה על מותו של אחד מחברייה, שחי בה שנים רבות, תרם לקהילה ומשפחתו ממשיכה לחיות בקהילה גם לאחר מותו, יש הרבה כוח ונתינת חוסן אישי לחברים החיים בה . יש תחושת בית וקהילתיות בכך שבית יגור מפרסם הודעה מטעמו השתתפות בצער המשפחה ופרידה מאדם שחי בה לאורך חייו . זה לא עניין של שינוי אורחות חיים זה עניין אנושי גרידא. גם במפעלים תעשייתיים יוצאת הודעה על אובדן פועל או חבר . אין לזה קשר לרשתות החברתיות ומודעה בעיתון מטרתה בעיקר להראות שחבר מסויים שהיה חלק מאיתנו הלך לדרכו וכולנו כואבים את לכתו. כבית כקהילה.
ובאותה נשימה גם הכיבוד הניתן בימי השבעה
לא דין גיפטקארד כדין צוות המגיע לניחומים העוזר למשפחה להתארגן ומביא לה מצרכים .
אפשר לצמצם במצרכים הניתנים , מה שעיקר חשוב הוא היחס הנתינה העטיפה במהלך שבעה ימים . אנחנו עדיין קהילה משותפת, כולנו מכירים את כולם וגם אם יש עימותים וכעסים אנחנו יחדיו כאן וזה כוחנו
לא הפכנו להיות רחוב באחד הערים גם לא שכונה. אנחנו קהילה המקיימת חיים משותפים וכך ראוי גם שנשאר . לא סתם ביהדות יצרו דיני אבלות שיש בהם ימי ניחומים תפילות וסעודות .
כל זאת על מנת לנחם ולעזור בימי האבל .
כך גם ראוי להתייחס להורים של חברים האבלים .
אם העניין הוא כסף בואו נחשוב יחדיו כיצד יוצרים קופה לעניני אבל . זה כן אפשרי ויש לי גם הצעות למקורות .
יחד עם כך אני חושבת שיגור מספיק חזקה לשמור על נושאי האבלות לשמור על חברות לשמור על יחד ולתמוך בחברים בעת כאבם .
אשמח לשוחח עם מי מחברי הנהלת קהילה על ממת להעמיק בדיון .
ושלא נדע צער וכאב .
מסכים עם יעל. הזמנתי את עצמי, יחד עם עוד חברים,לישיבה של הנהלת הקהילה שתדון בערעור על החלטתם בנושא
מסכים עם יעל. יותר מזה – בעת שהייתי מרכז ו.אבלות התרעתי בפני המזכירות (כיום ההנהלה) שחובה שבכל לוויה של חבר/ה ישתתף לפחות נציג אחד של המזכירות. ישנן לוויות של חברים, ענווי ארץ, שלא היו רבי חברים או מעש אלא מילאו ימיהם בסדנה או בניר. יש להוקיר אותם, כמוהם כיקירי הקהילה.
אשמח לדעת על ישיבה אם תתקיים ולהצטרף להלל.
תודה.
הדבר שהשתנה בנושא אבלות ביגור הם שניים,השינוי שחל ביגור ועל פי זה נקבע תקציב לארוח המנחמים והדבר השני הוא מספרם הרב(כן ירבו) של חברים שהצטרפו אלינו ,בעיקר מקשרי נשואים שהוריהם אינם חברי יגור ולכן משתכחים כאלו אין אבל במשפחה של חברי יגור שמישהו מהוריהם נפטר עד כדי כך שחברה היתה זקוקה לפרסום אישי על מות אביה (משתתף בצערה ובצער כל המשפחה)
יש למצוא פרון גם לכך ,בוודאי בהודעה ודווחה להנהלה וממנה לציבור וכן כיבוד ראוי כמו לכל חבר שנפטר. ואיני יודע מה ההחלטות היום אך שוויון בנושא חייב להתקיים
מבחינת פרסום ביומן, הנוהל הוא שמשפחות מיידעות על קרובי משפחה מחוץ ליגור שהולכים לעולמם.
גדי רביב