חברות וחברים,
אנחנו מתקדמים במסע של סימון המגרשים. בדצמבר נפגש הצוות התכנוני (שוהם, סיגל ודפנה) עם כ – 120 משפחות משכונות המשתלה והכביש.
בפגישות אנחנו מציגים לכל משפחה את התשריט של המגרש שלה. אנחנו מסבירים את התשריט שומעים הערות ורושמים את כל מה שיש לתקן. במסגרת השיחות עולות שאלות עקרוניות אותם אנחנו מביאים לשולחן צוות התכנון של שיוך הדירות על מנת לבחון את ההשפעה שלהן על כל הקיבוץ. על חלק מהדברים כתבתי ביומן האחרון.
המשך התהליך הוא חתימה על הסכמי הסימון.
בתאריכים 25.1 ו – 28.1 נערוך ימי חתימה על הסכמי סימון. את נוסח ההסכם הצגנו באסיפת הסברה ואנחנו מצרפים אותו למכתב זה, על מנת שתוכלו לקרוא אותו מראש.
להלן קישור להרשמה למפגשים עם עורכי הדין:
https://docs.google.com/document/d/1__ZTWHvCvWldMesh4MWtzK80DGMVe4VOs4uxagNg1E4/edit?usp=sharing
אין בחתימה זו משום שיוך המגרש למשפחה, אלא הבטחה של הקיבוץ שבכפוף להשלמת תהליך שיוך הדירות וכאשר הוא יסתיים זה יהיה מגרש השיוך שלה.
לחתימה על ההסכמים מוזמנות המשפחות משכונות המשתלה והכביש שנפגשו עם הצוות התכנוני חתמו על הסיכום ולא היו בינם לבין הצוות חילוקי דעות.
מוזמנים גם מי שקיבלו את התשריט והחליטו שהוא מקובל עליהם ואין להם צורך להיפגש עם הצוות התכנוני. כמו תמיד אנחנו מעלים באתר ובמקומי טבלת הרשמה.
החתימה על ההסכמים היא מהלך מהותי בתהליך שיוך הדירות, לאחר החתימה על ההסכמים אנחנו מדווחים על הדיווח לרשויות המס.
המשמעות היא שהמגרש נרשם ברשות המס על שם המשפחה ולכל העברה של המגרש יש עלויות כלכליות.
במעמד החתימה, החברים חותמים על הצהרה לרשות המס והחתימה מדווחת בהתאם לחוק.
הנחיות לקראת החתימה:
- כל משפחה שנרשמת צריכה להעביר לרוחיק צילום של תעודת הזהות של שני בני הזוג.
- החתימה היא בנוכחות עורך דין. כל משפחה חותמת על הסכם ועל מסמכים לרשות המס. למעמד החתימה יש להגיע עם תעודות זהות.
- בעת החתימה תהיה אתנו גם רואת חשבון מטעם מבט יועצים, ניתן יהיה להפנות אליה כל שאלה שתבחרו.
- כל משפחה תצטרך להצהיר שהדירה ביגור היא הדירה היחידה שלהם. חברים שיש להם דירה או דירות נוספות יצטרכו לשלם עליהן מס. מצורף המסמך עם הפרטים.
- נכים, נכי צה"ל, ניצולי שואה עולים חדשים ומקבלי קצבאות יקבלו הנחה בהתאם לחוק. מצורפים מסמכים עם הנחיות. אנחנו ממליצים לכלל החברים לבדוק את הזכאות שלהם להנחה במס בהתאם להנחיות המצורפות.
בכל מקרה יש להביא למעמד החתימה את כל המסמכים הנדרשים.
לסיכום – שלב החתימה על הסכמי הסימון הוא מהלך מהותי מאוד ויש להערך אליו. כל משפחה שיש לה שאלה מוזמנת לפנות אלינו ואנחנו נפנה את השאלות ליועצי המס.
הסכם סימון לחברים- 18.06.23 (1)
דירה יחידה או לא יחידה
נכה
מצ"ב טופס (מס' 2973) בו על הנכה למלא בדייקנות את כל הפרטים (של 2 בני הזוג), לצרף את כל מה שנדרש (יש להמציא אישור על אחוז הנכות לצמיתות ואישור על זכאות להקלה במס הרכישה מהגורם שהעניק את האישור על הנכות, וכן תעודת נישואין) ולחתום בפני עו"ד שיאמת את החתימות של 2 בני הזוג.
לתשומת הלב, מצ"ב תקנה 11, לפיה ניתן לקבל הקלה במס רכישה בגין נכות, רק פעמיים בחיים.
ראו במצ"ב הגדרות נכה ("הגדרת נכה" ב"ל וכו', "הוראות לגבי הנחה במס רכישה – נכי צה"ל"). לכל סוג נכות יש התייחסות לגבי האחוז המינימלי בהגדרות המצ"ב. בכל אופן הנכות חייבת להיות לצמיתות.
קטין נכה
לפי תקנה 11 המצ"ב, נכה (כהגדרתו בחוק זה), יכול לקבל הקלה במס רכישה לשיעור 0.5% בלבד, לשם שיכון הנכה בדירה. זאת פעמיים בחיים בלבד.
במידה ומדובר בקטין הנכה לצמיתות, יש להמציא אישור בית המשפט לענייני משפחה על רכישת הבית לצורכי שיכון הקטין ועל כך שלמעשה מנצלים הטבה שהוא יכול לקבל בגין הקלה במס רכישה.
זאת, בנוסף למילוי הטופס המצ"ב וצירוף אישור על נכות לצמיתות.
עולה חדש
מצ"ב הגדרת עולה – תקנה 12 (א)(1).
אם יש עולה העונה להגדרה, עליו להביא את המסמך כמצוין בתקנה.
גם במקרה זה, על העולה למלא את כל הפרטים בטופס מס' 2973, לצרף את המסמכים, ולחתום בפני עו"ד.
דירה שניה – אם יש לחבר דירה מחוץ לקיבוץ שהוא קיבל בירושה (ושדווחה בזמנו לרשות המיסים), ששיעור הבעלות שלו בה הוא למעלה מ- .50%.
דירה שניה – אם יש לחבר דירה מחוץ לקיבוץ, ששיעור הבעלות שלו בה הוא למעלה מ – 33%.
טפסים:
תקנה 11 ילד נכה
הגדרות נכה
תקנה 11+12
טופס 2973 בקשה לפטור חלקי ממס רכישה
הוראות לגבי הנחה במס רכישה – נכי צהל הגדרת עולה – תקנה 12
הגדרת בן משפחה של חייל שנספה במערכה
להתראות רוחיק ועופר
בוקר טוב.
יש לי הרגשה שצוות השיוך מערבב או או מתייחס שווה לשיוך דירות ושיוך מגרשים. שיוך המגרשים בבית משותף הוא לכל הדיירים יחדיו בעוד שיוך הדירות נעשה לכל בית אב לחוד.
רק לפני כשבועיים נפגשתי עם המתכנן, העליתי שאלה לבירור, טרם קיבלתי תשובה והנה אצה הדרך לחתימה.
בנוסף לנ"ל אני גר בשכונה שבה עפ"י התב"ע לא אמורות להיכנס מכוניות לשבילים הפנימיים בתוך השכונה. מצד שני בשרטוט הורחבו השבילים הפנימיים עד כדי אפשרות מעבר מכוניות. בכתבה ביומן עופר מזכיר ש"בהמשך הדרך תחליט יגור מה רוחב המדרכות שהיא רוצה….." אבל אני רוצה לדעת, עוד לפני הסימון מה אופי השכונה שאגור בה.
במעמד החתימה על הסימון, יש כבר חתימה על טפסים הקשורים לעמידה מול רשויות המס. מה זה אומר?
האם אשלם את המס עוד השנה? האם כבר תירשם הדירה על שמי בטאבו? מהו מועד תשלום המיסים?
וזה משליך גם על ההחלטה על השיוך: החלטנו מתי תהליך השיוך מתחיל. לא החלטנו כיצד הוא מסתיים.
עפ"י הפרסומים והמצגות התהליך מסתיים כאשר לכל בתי האב של החברים בקיבוץ יש דירה השייכת להם. אני מדגיש – לא מגרש שמסומן לך ונראה מתי תהיה לך דירה, אלא שתהיה להם דירה. והשאלה שלי – האם המהלך של החתימה עכשיו אינו יוצר מצב שבו לדיירי שכונת הכביש/משתלה כבר תהיה דירה השייכת להם בעוד שבשכונת הטניס או הכרמל, למשל – התהליך יקרה רק בעוד כמה שנים. יש לנו ערבות הדדית שלכולם, באותו מועד תהיינה דירות.
ואם כך – הרי ידוע שכרגע אין מספיק דירות לכולם והקיבוץ צריך להתניע מהלך של בנייה עפ"י הצעת התב"ע במגרש הטניס או במתחם ענף הבניין שהתפנה ואולי גם "פינוי-בינוי" בשכונת הכרמל. אבל לשם כך יש להציג את התב"ע לצבור ולאשר אותה. כדי שתהיינה דירות בפועל (ולא בכוח) לכל החברים. ואז יהיה תהליך של תכנון ובנייה – מינימום 4שנים, ורק אז נוכל לסיים את התהליך לכל החברים.
לסיכום אני סבור שישנם שלבים שיש להשלימם לפני החתימה על הסימון:
# קבלת החלטה כיצד יהיה סיום תהליך שיוך הדירות.
# פגישות הסבר לציבור על מהות המגורים בבית משותף (למשל, שכל סנטימטר מרובע במגרש שייל לכולם), כולל תמצית החוק.
# פגישות עם הציבור להצגת התב"ע ואישורה באספה.
תודה.
קול דממה דקה……
רק אחכ אי אפשר יהיה להטיל על חברי יגור חוסר מעורבות ועניין בהחלטות הנוגעות אליהם.
====================
היות ומודי פנה בשמו, הפניה הועברה לפרוייקטור שהשיב כי יפרסם עוד הבהרות.
פנייתו של מודי מסתיימת בסיכום שמקבל מענה
# יגור כבר קיבלה החלטה כיצד יהיה תהליך השיוך ושלביו.
# פגישות הסבר תכנוניות מתקיימות בשלבים לפי התקדמות ובהן פגישות עם התכנון ופגישות עם עו"ד בהמשך לפי שכונות.
# פגישות עם הציבור על תב"ע הכוונה אסיפות? להביא את הפרצלציה של כלל יגור יחד? לא ברורה כוונתו ובכל מקרה ההתקדמות היא בשלבים לפי היכן שניתן לקדם ובהתאם להחלטות סדר הביצוע של יגור.
היות והמשיב ממערכת האתר אינו מזדהה בשמו אז,
המידע והמסמכים (נהלים, הצבעות, הסכמים וכו) אינם נגישים או מרוכזים במקום אחד כך שניתן לקרוא באופן עצמאי את לשון ההחלטות.
״תפנו כשצריך״ זה לא מספיק טוב.
אם יש לך את היכולת לטפל בנושא זה עשוי לעזור.
בנוסף, מודי העלה נקודה חשובה שנוגעת לכל מי שאינו גר בשכונת המשתלה שכידוע כל משפחה הינה היחידה במגרש. ולא תצטרך להעמיק בסוגיות בית משותף, חלוקת הקרקע(הצמדה) וגם רוחב השבילים כבר מותאם לצרכיהם.
אבל מה עם שאר חברי יגור? האם הם זכאים לתשובות מפורטות יותר מאשר
״ נחליט בהמשך״ .
אמנם היו פגישות עם חברי שכונת הכביש, אבל לא היתה כל התייחסות להשגות/בקשות של החברים המתגוררים בשכונה. אלה ״שעושים בעיות״.
מדוע? זה מעביר מסר של נתחיל לסדר את אלה שמסכימים להכל (מעניין למה) ועם האחרים נתמודד אח״כ.
במקום לעבוד הפוך, לטפל בבעיות הקשות של מצוקת דיור ואי וודאות של משפחות צעירות ורווקים בהתייחס לתהליך שיוך המגרשים. ואח״כ לטפל בשכונת הפשוטות להחלטה.
מהצד זה נראה נסיון לייצר מאסה קריטית שתלחץ על קידום השיוך (בדומה להורדת מס איזון) על אלו שקיבלו פחות.
לדעתי כוונתו של מודי לגבי כלל יגור היא, שמגיע לכל אלו שאינם גרים בדירת קבע שהקיבוץ בנה, לדעת האם יבנו עוד ביניינים וכיצד הם יראו.
אני סמוך ובטוח שהפרוייקט בסדר גודל כזה עם עלויות שכאלה בכסף פרטי לא היה יוצא לדרך עם ״אנחנו יודעים 20% עם השאר נסתדר כשנצטרך״
שום דירקטוריון לא היה מאשר התנהלות כזו.
ונקודה אחרונה, מיהם חברי יגור שעובדים מול עופר ?
צוות השיוך נדם מאז הועברה ההחלטה על הזיקה.
===================
מהתגובה נערכה החוצה שורה שאיננה עומדת בכללי הכתיבה באתר.
כתיבה המטילה דופי ביושרתם של חברים, גם הם נציגי ציבור לא מתאימה לתנאי הכתיבה באתר ויתכן שגם פוגעת בשיח המכבד והחשוב על שאר הנקודות שהועלו.
שיוך דירות – לעניין הזיקה.
פשוט – עד למועד השיוך הקיבוץ הוא הבעלים של הדירות, ואולם כבר עכשיו יוצרים זיקה בין החבר לדירה (וכפעל יוצא – למגרש) כדי שבבוא המועד יהיה רשום מי מקבל מה (גם מול הרשויות) ולא יתחיל בלגן.
במקרה שנפטר חבר שיש לו זיקה לדירה X, הזיקה תעבור ליורשיו ובבוא יום השיוך תעבור לידיהם הדירה בפועל.
עד אז רשאי הקיבוץ להשאיל את הדירה כדירת מעבר זמנית.
לצורך זה נראה לי שיש ליצור מנגנון שמגדיר מה מותר ומה אסור לדיירי המעבר לעשות בדירה, מכיוון שהדירה היא בהשאלה.
סוגיה נוספת: נדמה מצב שבו נפטרו 10 חברים בעלי זיקה לדירות. ביום השיוך, 10 משפחות שגרות בדירות הנ"ל כדירת מעבר זמנית, אמורות לפנות אותן.
זה אומר שגם להן כבר תהיה צריכה להיות זיקה לדירה אחרת שאיננה כרגע; זה אומר שכבר צריך להתניע בניית דירות נוספות בנוסף לשכונת הבריכה, למשל במקומות שהתב"ע מציעה. וזה אומר שהציבור צריך לאשר את התב"ע לפני תחילת הבנייה.
היי רציתי לשאול מחוסר ידיעה,
האם משפחות שהתגרשו לשניהם מגיע שיוך?
לדעתי אם כן אז זה לא הומאני כלפי הציבור, משפחות צעירות וחברים.
פנסיונר,
עד עכשיו שנתנו דירות משפחה לגרושים על פני רווקים זה כן היה ״הומני״?
מה גם שהמצב כיום הוא שמשפחות המבטיחות את דירתם באמצעות בנייה חדשה נהנות גם מדירות המשפחה שמתפנות מעת לעת ביגור…. לעג לרש בשיא תפארתו.
לא הומאני?
לא הומאני זה לגרום עוד טראומה לאנשים שגם ככה נמצאים במצב הכי רגיש שלהם.
אז פנסיונר יקר רוצה לדרוך עליהם עוד קצת?
פנסיונר העלה נק’ בעייתית שכן הענקת מגרש לגרושים בעצם מעניק יתרון עצום לילדיהם על פני ילדים אחרים בזמן ההורשה. משפחה של גרושים יכולה להעניק 2 בתים על שני מגרשים ולעשות כך ”קופה” על חשבון כולנו, על זה חשבת אנונימי רגיש? אם תבוא ותגיד לי שעל שיוך מגרש נוסף יש איזשהוא מנגנון איזון ופיצוי אז היה מה לדבר, כרגע זו פשוט מתנה ענקית על חשבון ילדים ”רגילים” שלא יוכלו לחזור לקיבוץ כי נגמרו המגרשים. מה אומר על זה עופר הפרוייקטור או אודי?
=========
התגובה נערכה קלות על מנת לעמוד בכללי הכתיבה באתר
חצי ותיק – הבעייה שהעלית היא רק אחת מתוך אוסף של בעיות שניתן לטפך בהן על ידי מנגנון איזונים הוגן. קביעת מנגנון כזה היא עניין מורכב שדורש הרבה עבודת הכנה ושיונים.
אבל עדיין לא התחילו אצלנו לעסוק בנושא.
צוות השיוך – אשמח להסברים (ולא רק אני).
אשמח גם לתגובה על כל הדיון הרלוונטי הזה, אם יש גורם רישמי שרוצה לתת את דעתו. כרגע נראה שמי שאינו גרוש ויש לו ילדים שרוצים לחזור ולהקלט בקיבוץ לא בדיוק יצביע בעד השיוך בהצבעות הבאות
האנונימי הרגיש יגיד לך שכמעט כל הגרושים לא קיבלו בית פרטי או לא בנו על מגרש..
כמעט כולם גרים בדירות קטנות בבניינים.
ובספק גדול מאוד אם תמצא פה בקיבוץ יותר מזוג אחד או שניים שבאמת קיבלו 2 בתים פרטיים.
כמעט כולם בדירות קטנטנות.אז צרות העיין הזו על דירות קטנטנות שגם ככה הגרושים שיפצו מכיסם רק מוזילה את התגובה שלך. תנסה לחשוב לעומק קצת על הילדים האילו שהבית שלהם נהרס.. על הזוגות השבורים שכל עולמם קרס אף אחד לא בוחר להיות גרוש זה משהו שקורה לך או נכפה עליך עקב הנסיבות. זה לא חלום של אף אחד.
גירושים זה לא משהו קל.ואפשר לומר שאחד הקשים שאדם חווה אחרי מוות של בן משפחה קרוב.טיפת רגישות
אנונימי רגיש – מבלי להיכנס לצדקת או מוסריות הדבר, יש להעמיד דברים על דיוקם:
"כמעט כל הגרושים לא קיבלו בית פרטי או בנו על מגרש" – זאת לא הנקודה. הנקודה היא שיש להם עכשיו 2 משבצות להוריש לילדים. הגרושים או הילדים שלהם יוכלו לבנות במשבצות, למכור אותן וכ"ו. לזוג גרוש עם שני ילדים, יש שני מגרשים להורשה, לזוג נשוי עם שני ילדים יש מגרש אחד להורשה. אחד הילדים יצטרך להשקיע הרבה הרבה יותר בעתיד מאשר הילדים של הגרושים. אם מדברים על הטווח הארוך, של הון דורי, שבתוכו כלולה משבצת מאוד מאוד יקרה, אז אין כאן איפה להשוות בכלל. הילדים של הזוג הגרוש "הרוויח"
"כמעט כולם בדירות קטנטנות."
שני דברים,
1) הדירות הקטנטנות האלה בגודל ואף לעיתים גדולות יותר מדירות של משפחות שכבר לא כל כך צעירות. חלק מהדירות היותר גדולות האלה היו יכולות להיות של משפחות, אבל מה לעשות, הגרוש הוותיק עקף בתור משפחות "צעירות" (מה זה צעירות? הם בגיל שפעם כבר קיבלו בית גדול בחינם).
2) החברים הגרושים שגרים בדירות קטנטנות יכולים לוותר על הדירה ולקבל משבצת/שטח לבניה. הבניה תהיה על חשבונם, נכון, אבל זה גם נכון לכל הלא גרושים שמקבלים רק משבצת אחת וגרים בדירה קטנה כרגע.
זאת אומרת שמבחינת דירות המצב שלהם לא יותר גרוע מזוגות שלא מתגרשים (לרוב יותר טוב), אבל לילדים שלהם המצב יהיה יותר טוב בהחלט.
האם ההטבות הברורות האלה, שאין עליהן עוררין, שוות את מפח הנפש בגירושין? לא יודע. אני גם לא יודע אם יש קשר. שאר החברים לא אשמים בגירושין של הזוג והרי הזוג היה מתגרש גם אם לא היו מקבלים שתי משבצות. האם המצב של הגרושים ביגור יותר או פחות טוב מבעיר? לא יודע. לשמחתי אני לא גרוש (מניח, אבל, שהמצב שלהם יותר טוב בכמה דרגות ובכמה היבטים). האם זה נכון "לקחת" את הזכויות של אחד הגרושים? לא יודע להגיד. יש מקום להתחשב בקושי של זוגות גרושים (למרות שחלקם מתגרשים "יפה" והתהליך כולו בכלל לא טראומטי) אבל אם זה על חשבון חברים אחרים, מה נכון יותר? לא יודע. מה שאני יודע, שביגור זה משתלם, נדל"נית לפחות, להתגרש. לא אומר ששווה להתגרש בשביל זה, אבל גם לא אומר שצריך להטעות את הציבור.
מאחל לך לא להיות גרוש. תשמח בחלקך…צרות עיין היא דבר מאוד מסוכן.שתמשיך להיות נשוי באושר……
מה זה קטנות? הטבה בשווי של צפונה ממיליון שקל. ככה, בקטנה.
״אוהו״
מאד מפתיע שפירסמו את תגובתך. הינה שלי לדברייך.
קח אחריות על חייך האישים ושחרר את המשאבים הציבורים. לא רק שאת ה והחצי השני קיבלתם, בדגש על קיבלתם דירה גדולה מאשר הרבה חברי קיבוץ אתה עוד מתלונן שלא תקבל כפול.
הנה פתרון, שאחד מכם יפנה דירה לטובת חברי קיבוץ ותיקים. אם אינך יודע מיהם אתה מוזמן להסתכל ברשימת הוותק לדירות. כלמעט כל ה50 הראשונים הם יחידים שגרים בדירה קטנה משלך.
שכונת הבריכה והבלוקונים קיבלו כל משפחה עכשיו לא בעתיד מאות אלפים !מאות !
והעניים שלכם לא כאן בכלל.
אולי תסתכלו לכאן..? במקום להכאיב עוד ועוד לגרושים??
מליונים שיוצאים לכם מהכיס עכשיו ואתם כולכם אמרתם כן לתקציב הזה.
מה שנאמר.. אין שכל אין דאגות
כל משפחה שנבנה לה בית ביגור, וגם לך אם אתה אנונימי בבית קבע, קיבלה מאות אלפים ואפילו יותר על חשבון יגור והכספים הציבוריים. כך שלהציג את המשפחות הללו בבלוקונים ובבריכה כגוזלות כספי ציבור זו הכפשה ובורות לשמה. אנחנו בחוברת השינוי החלטנו להמשיך לתמוך בבנייה לצעירים ע”י מימון התשתיות בשווי 400 אלף למשפחה בממוצע. בעבר הלא רחוק בשכונת המשתלה הותיקה יותר נתנו למשפחה בית שכולו על חשבון הציבור בשווי מיליון ש”ח!
אין לנו עניין להכאיב לגרושים אלא לדרוש צדק ועתיד לילדינו לקליטה עתידית. גרושים ביגור לאורך השנים קיבלו יופי של כרית נוחה לנחות עליה אחרי הטלטלה של הגירושים ואין להם זכות לצעוק בנושא זה שגוזלים אותם, ההפך הוא הנכון
תגובה יפה, בסוף אנחנו באותה סירה ונצטרך להתפשר, לא יודע בכלל מי צודק ומה באמת התגובה הרישמית לכל זה? הלוואי שמישהו מהבכירים כמו עופר או אודי היו רושמים משהו בנושא זה.
עשרות משפחות מיגור ייכנסו לחובות של משכנתה לשנים רבות. זוהי המתנה.
אינני מסכים עם המכתב של אודי. לדעתי יש בקרב הציבור חוסר שקיפות, וחוסר מרוצות. צר לי לומר זאת אבל יש לי היום חוסר אמון מוחלט בהנהלות יגור…חבל חבל."
חבל על המשך הריב.
הנושא הרי יובא להכרעת החברים בקלפי כאשר יעסקו בפרטים של תהליך השינוי.
מה שהרוב יכריע זה מה שיהיה.
דעתי האישית – לא יקרה אסון אם אחד מבני הזוג שנפרדו יקבל זכות לגור בבית (תשלום שכר דירה סביר) ובסוף ימיו הנכס יחזור לידי הקיבוץ.