צומת יגור המקום של חברי יגור
1. בניית ממ"ד בדירות שיקומיות
מוזמנים: דוד ילין, הרן ילין, מיכל שמיר, דליה שוחר, איל שריג.
התקיים דיון עקרוני בשיפוץ והכנת דירות שיקומיות.
הדילמה: האם יגור מוסיפה ממ"ד על חשבונה או עושה התאמות בתוך הדירה, ללא פריצת מעטפת.
אם החבר מממן ממ"ד באופן פרטי, יגור תשתתף בעתיד כשיבנו ממ"דים בשכונה.
עמדת ועדת בריאות: להסתפק בגודל הדירה הקיים ולא לפרוץ מעטפת. גם ברמת התכנון והוצאת היתר (עיכוב) וגם בעלויות.
התקיים דיון, סוכם כי מערכת הבריאות תכין מסמך מנחה לדירות שיקומיות ותביא לאישור המזכירות. המסמך יכלול קריטריונים להתאמה ולשיפוץ הדירה בהתאם לצרכי הבריאות, לאפשרות לשפץ ולהתאים את הדירה וכן לעלות השיפוץ. תהיה גם התייחסות לבית אחווה כמענה לצרכים.
2. סהר אוחיון – כניסה למועמדות
סהר, בן 30, בן זוגה של טופז קינן, רואה חשבון.
אושרה שנת מועמדות מ-1.7.19, עת חזרת המשפחה ליגור.
3. אי העברת פנסיה
המזכירות קיימה התייעצות בנוגע לאי העברת פנסיה עודפת על ידי חבר/ה לקיבוץ.
על פי החלטות השינוי כל פנסיה של חברי יגור שנצברה עד ליום השינוי צריכה לעבור ליגור והחבר/ה מקבל/ת את פנסיית המטרה של הקיבוץ.
עורך הדין של החבר/ה הציע מסלול של גישור מול יגור.
התקיים דיון.
הוחלט – לא ללכת למסלול של גישור. החלטות יגור בתחום ברורות מאוד ואין הבדל בין חבר/ה כזה או אחר/ת.
המזכירות קוראת לחבר/ה לפעול בהתאם להחלטות יגור ולהעביר את הכסף החסר וכן את תלושי הפנסיה ליגור באופן מלא מינואר 2018 והלאה.
אם החבר/ה לא ינהג בהתאם להחלטות, יגור תפעל בהתאם לנהלים שאושרו באסיפה בינואר 2018.
4. מבקשות המקלט ביגור
מוזמנות: יונינה דור, מיכל ישורון.
לפני כשנה הוחלט באסיפה לארח 2 מבקשות מקלט ביגור למשך שנה, ולאחר שנה לבחון את ההחלטה.
המבקשות, זאיד וואזיט, מעוניינות להמשיך ביגור.
הוחלט: להאריך את השהות בשנה נוספת. בשנה זו יבדק המשך האורחות ביגור, תוך הקמת צוות מלווה.
הפסקת צהריים
היום זמן הפסקה המנוכה אוטומטית מעובד עומד על 45 דקות.
עלתה בקשה לשקול הפחתת הזמן לחצי שעה.
לפי החוק צריך לתת אחרי 6 שעות עבודה חצי שעת הפסקה ברצף ואחרי 8 שעות עוד 15 דקות במצטבר.
החוק מדבר על עובד כפיים, אך הוא הוחל על כולם ביגור.
אין היום עדיין הקפדה על דיווח יציאה ממקום העבודה לאורך היום, על הפסקת בוקר, סידורים ועוד, ולכן זמן ההפסקה נראה סביר שיישאר על 45 דקות.
שינוי מחייב הקפדה על דיווח כל יציאה ממקום העבודה. דורש הקפדה של המנהלים מול העובדים. אנחנו עדיין נמצאים בשלבי הטמעת הרגלים ונהלים לאחר השינוי.
התקיים דיון.
ס ו כ ם: בשלב הזה לא לשנות את ההחלטה מפאת קשיי רישום והטמעה ולדון בנושא שוב בשנה הבאה.
מה זה אומר?????????
—————————————-
הערת מערכת:
מדובר בנושא אישי אבל אנו מודעים לצד הציבורי שלו.
נדון בקרוב בנושא במסגרת המערכת ובינתיים העברנו את תגובתך לגורמים המטפלים בו.
צנזורה !!!!!!!צנזורה!!!!!!!!
כל החלטה יש ביקורת.
ראשית אשמח להבין מה זה אומר: היה והחבר/ה לא ינהג בהתאם להחלטות, יגור תפעל בהתאם לנהלים שאושרו באסיפה בינואר 2018.
שנית, לגבי ממד"ים, אז מובן הצורך בממ"ד בדירה שיקומית, אבל נראה לי שיש סיכוי גבוה שעד שיבנו (אם בכלל) ממדים בשכונת הכביש, הרוב כבר יהיו שיקומיים. (ואני לא צוחק)
הייתי שמח שיבואו עוד מבקשי מקלט ותרומתנו לנושא תהייה גדולה יותר.
לגבי אי העברת פנסיה, ברור שאם אנחנו מסתכלים על "החוק היבש", אז אין לחבר הנ"ל קייס. אבל המצב הוא הרבה יותר מורכב. למעשה ההפרטה בכל פרמטר נותנת לצעירים שכבר עברו לדירות קבע ויש להם ילדים, הטבות סקטוריאליות לא מבוטלות. ההחלטה על הפנסיה לדעתי אינה החלטה נכונה ומניעיה בעייתים. למעשה מה שהוחלט בהרבה מאוד קיבוצים, זה שהחבר יכניס את הפנסיה כמו משכורת, ועל המשכורת תהייה מערכת המיסוי הכוללת של יגור. מה שכבר דיברנו על "להכשיר את השרץ". אולי זה יהיה מרגיז ומעצבן ולא הוגן, אבל יאפשר ליגור לקבל הרבה יותר הכנסות (כמו שיש עליה בהכנסות של עובדי החוץ), לתת לחברים בעלי הפנסיה הרגשה שלא מוחקים אותם מצד אחד ולהיות "חוקיים" מצד שני ובגדול WIN-WIN. זה דורש מכל אחד מאיתנו קצת בגרות ולנוע באי נוחות אולי בכיסא.
נניח שנצטרך ללכת לקלפי ולהצביע האם להוציא את החבר X מחברות בגלל הפנסיה? האם זה מה שאנחנו רוצים?, הרי מחר יהיו עוד 10 כאלו, ומה אז?
אני גם מציע לא להיתלות בכל בעיה בחוברת, בכך שבחמש שנים הקרובות לא ניתן לשנות. ניתן תחת סף הצבעה גבוהה יותר. אם רוצים זה אפשרי חברים.
לא קל לחיות ביישוב רב גילי שכל אחד מושך את השמיכה לכיוון אחר. קשה לראות לפעמים את האחר, אם אני מרגיש שזה בא על חשבוני. לפעמים צריך פתרונות יצירתיים השביל לא לפוצץ הכל. תהליך קרנות ההשתלמות היה כזה.
איפה בדיוק זה אישי?
נושא שעלה באסיפה הוא ציבורי.
הוחלט:
“להאריךאת השהות של מבקשי המקלט בשנה נוספת. בשנה זו תיבדק המשך האורחות ביגור, תוך הקמת צוות מלווה.”
לכולנו אמרו שאנחנו מקבלים אותן לשנה ללא בני זוג.
לכן, אם המזכירות מעוניינת לתת להן עוד שנה… ועוד שנה… על חשבון משלם המיסים.. שלהזכירכם זה אנחנו, אז בבקשה אולי תשאלו אותנו ? תערכו עוד הצבעה?
על דברים כאלו מתייעצים עם הקהל הרחב..הרי בשביל זה נועדה ההצבעה.
האם הן משלמות את שכר דירה וכל שאר ההוצאות שכל חבר עם ילדים משלם?
מה קורה פה.? למה לא משתפים אותנו בעל מה הכסף שלנו נשפך?
עניי ביתך קודמים יש גבולות .
עדיין מחכה לתשובה
אני שמח להצטרף לדברי חברי הקודמים בעניין הפנסיה של חברים, הגבוהה מהפנסיה של יגור.
אני חושב שטעות נוהגת המזכירות.
שנה וחצי עברה מאז השינוי וכולנו נרגענו מהחששות הכבדים שמא לא תהיה התכנות כלכלית, כפי שהודה החבר המתנגד י.ס, "הופתעתי לטובה !".
את ההחלטה החותכת של פנסייה אחידה לכולם, החלטנו בעקבות החששות הכלכליים שנמוגו.
החלטת השינוי קבעה כי צודק יותר, שכל אחד יקבל לפי תרומתו, ולכן צודק יותר, שגם הפנסיונרים הותיקים, אלו שנתנו את כל חייהם לקיבוץ, תרמו ובנו את הבית הזה, יקבלו כעת עכשיו, תמורה לפי תרומתם כעת.
הרי אלה אינם יכולים להוסיף על הכנסתם, הם פנסיונרים, וכנראה שאם הפנסייה גבוהה מזו של יגור, גם שכרם, תרומתם בעבר ליגור היתה גבוהה מהממוצע, ופירנסה כאן כמה משפחות.
אפשר להבין את תסכולו של X, שעמל והשקיע כל חייו, והכנסתו כעת נלקחת כולה ליגור, והוא חש תסכול עמוק ומרירות. הרי חבר כזה, אם נדחוף אותו אל הקיר, לא נוכל לעמוד מולו, יגור לא תוציא מתוכה חבר בפנסייה שעבד כאן ובנה כאן את חייו, על זה.
לכן הפתרון ההגיוני, וכמו שכתב יגורי: WIN-WIN , הוא להתייחס לפנסיות הגבוהות כהכנסה, כשכר, למסות אותו במס איזון ושאר המיסים, ולתת לפנסיונר להנות מהשארית.
כמובן שעם השנים הפער הולך ונעלם, רוב הקיבוצים נהגו כך, טוב נעשה אם ננהג כך גם אנו.
הדבר נכון מכל בחינה למי שלמשל היה בתפקיד בכיר כזה שהועברה בגינו ליגור שכר גבוה וכן הקצבה לפנסיה בהתאם. האם אנשים כאלו שההפרשות שהפרישו בגינם והיו גבוהות לאין שיעור מהפנסיה של החברים גם הם ראויים שהפנסיה בגינם תעלה על הפנסיה היגורית (שגם היא אינה נוראית כל כך).
לפי גישתך את כל אלו שהפנסיה שלהם מעבודתם ,נמוכה מהפנסיה היגורית יש להקטין אותה בהתאם
פסיה – כל מי שהפנסיה (החיצונית) שלו קטנה מהפנסיה היגורית רשאי לצאת לפנסיה ואז בזכותו לקבל את הפנסיה היגורית.
לכן כל הדיון פה רלוונטי רק לחברים בעלי פנסיה חיצונית גבוהה מהפנסיה היגורית.
התגובה שלך לא נכונה שאלתי אם אלו שהפנסיה שהוקצבה להם במקום העבודה החיצוני נמוכה משל יגור אז לפי גישתך יגור לא צריכה להשוות הפנסיה הרלוונטיות של הדוגמא שלי ממש מתאימה לתפיסתך אמנם מהצד השני מה אז תומר
פסיה מחמל נפשי – התגובה שלי היתה בדיוק לענין.
על סמך מה את קובעת ש"לפי גישתך יגור לא צריכה להשוות הפנסיה הרלוונטית"?
זו לא הגישה שלי וגם לא הגישה של אף אחד מאלו שכתבו בנושא הזה.
על כולם מוסכם שכל פנסיונר זכאי לפחות לפנסיה של יגור, כמ שכל חבר זכאי לפחות לתק"ה.
אבל כשם שחברים בעלי משכורות גבוהות מקבלים לתקציבם מעל התק"ה, מן הדין שפנסיונרים בעלי פנסיות גבוהות יקבלו מעל הפנסיה היגורית.
ואילו פנסיונרים שעבדו בחוץ וקיבלו פנסיה מתחת לזו של יגור יקבלו פחות. מדוע רק אלו שמעל יהנו ואלו שמתחת לא יפגעו? זאת גישה שלמה שכמובן לא מקובלת עלי והמצב היום הוא חלק מחוברת העקרונות שעליה הצביעו כמעט 75%מחברי יגור כולל בעלי פנסיה גבוהה
פסיה –
כמו שיש שכר מינימום – תק"ה – לחברים לפני פנסיה, מן הדין שתהיה פנסיית מינימום לפנסיונרים (וזה גם מה שאומרת חוברת השינוי).
אבל בעוד שחוברת השינוי מאפשרת לחברים עם משכורת גבוהה לקבל יותר מתק"ה, היא לא מאפשרת לפנסיונרים עם פנסיה גבוהה לקבל יותר מפנסיית המינימום. על מה ולמה?
מחוץ לפוזיציה…
פרקטית, נראה כי מי שצבר פנסיה גבוהה, זכה, אבל לא נכון לומר כי מן הדין אלא מכוח התקדים או הנוחות החברתית. זאת בניגוד לפסקה האחרונה בתגובתו של "חבר לא צעיר" (בשאר הפסקאות, תמים דעים, ובלבד שהפנסיונר הגיע לגיל פרישה, או ליתר דיוק 65, היינו 35 שנות צבירה החל מגיל 30. זאת במועד השינוי, אחרת יהיה עליו בהמשך לצבור את שארית הפנסיה. הרשם וכך המנגנון כופים זאת) . לזכרוני והבנתי את חוברת השינוי, היא הותירה נושא זה לא לגמרי תפור (לא ביקורת, אולי דווקא בשום שכל…). פנסיה חיצונית שנצברה על ידי החבר בתקופת חברותו בקיבוץ השיתופי, אמורה לעבור לבלנדר הכלכלי של הקיבוץ. הבלנדר מוציא בסוף פנסיה יחסית, שוות ערך ל-5300 ש"ח לתקופת צבירה מלאה (35 שנה). יש שיגור מחוייבת להשלים להם ויש שיגור יכולה היתה (מן הדין) לקצץ להם (עבור תקופה שיתופית). אחרת, פרשנות חשודה, גם אם מגובה בתקדים התנהלות בקיבוצים מתחדשים אחרים. בעניין זה ובעניינים נוספים, לא טוב לתת לטבע לעשות את שלו. לציבור אחריות מוסרית להוות רגולטור הוגן לכל הצדדים.
ההווה הוא זמן טוב להתקדם להסדרי שינוי סופיים לשבע השנים הראשונות, בעוד נושאים. דוגמה חיובית למשל, הפעילות בעניין פרצלציה ושיוך דירות, שמקיימת התנהלות נכונה של המזכירות. הסדרי השנה השמינית, יצטרכו להתחיל להידון בעוד זמן לא רב.
חבר טרי – קבל תיקון של פסקתך הפותחת:
פרקטית, מי שצבר פנסיה גבוהה לא זכה במאומה: לפני השינוי העביר את משכורתו (הגבוהה) לקבוץ, ואלו אחרי השינוי הפנסיה (הגבוהה) שלו גם ממשיכה לעבור במלואה לקבוץ.
זאת בניגוד לחבר צעיר ממנו, שלפני השינוי העביר משכורת גבוהה לקבוץ, ואלו אחרי השינוי אותה משכורת גבוהה עוברת אליו (בניכוי מסים).
במה זכה הפנסיונר ואיפה הצדק, או לפחות ההגינות?
חבר לא צעיר,
אחד החברים הצביע בפורומים שונים על כך שתרבות הדיון ביגור נוטה להיות לא עניינית.
אני נוטה להסכים עימו ואני באמת סקרן לדעת האם קראת את חוברת השינוי טרם גיבוש עמדתך, שהרי אתה עוד מאופיין בכתיבה יסודית ואתה גם לא צעיר, לפי תיאור שמך. אני שואל אותך, לא פשוט יותר לפנות למקור, לחוברת השינוי, ולקרוא?
הפגנת חוסר ידע בסיסי ומהותי מהסוג הזה, שכיחה מדי במחוזותינו, ואם בארזים נופלת שלהבת אז היא מטרידה מאוד לאור הדמוקרטיה הישירה (מדי), הנוהגת אצלנו, הדורשת הצבעות תדירות בנושאים מהותיים.
בקרוב תתקיים הצבעה על הרכב המזכירות. למזלנו, לא כל המזכירות צפויה להתחלף, אך בכל זאת מדובר באחת ההצבעות החשובות ביותר בשנים האחרונות לגורל עתיד יגור (נדמה לי שבמישרין בעיקר זה הכלכלי. החברתי בעקבותיו…)
אני משתדל לשמור על אופטימיות ולקוות שההצבעה תהיה עניינית ותבטא במידה רבה את התאמת המועמד לתפקיד. שיקולים אישיים תמיד יהיו, אבל בחירה לא עניינית, ככל שתהיה נרחבת, תזיק לנו מאוד מאוד.
רצ"ב, לשימושך, מתוך חוברת השינוי, תקנון הפנסיה, סעיף 20:
מקורות הגמל של החבר שנצברו בגין התקופה שעד ליום השינוי שייכים לקיבוץ ויימסרו על ידי החבר לקיבוץ, ויהוו מקור
להתחייבויות הקיבוץ לפי תקנון זה.
תקנון הפנסיה, חוברת השינוי, מקורות אלה ישמשו תחילה למימון תקציב הפנסיונר של החבר ובן זוגו, וכל עודף מקורות יועבר לקיבוץ לשימושיו,
בעדיפות למימון תקציב פנסיונר לחברי הקיבוץ בגיל פרישה.
מקורות גמל של החבר שמקורם בגין התקופה שלפני יום השינוי, העולים על סכום תקציב הפרישה המגיע לחבר, ואשר
לא הועברו על ידי החבר לקיבוץ, יהיו חוב של החבר לקיבוץ. מבלי לגרוע מכל סעד הנתון לקיבוץ על פי כל דין יהא הקיבוץ
רשאי לקזז כל חוב כאמור מכל זכות של החבר ובן זוגו.
לצערי מה שנכתב לגבי החוברת וההצבעה נכון מאוד. בדיוק בגלל זה ובגלל עוד הרבה דברים אחרים בחוברת אנחנו הצבענו נגד. אבל אז בהליך לא דמוקרטי, הרשם במיקסם שווא ובלי להקשיב לקולות האחרים דאג לעזור למזכירות להעביר את ההפרטה הלא-הוגנת הזאת.
הרבה חברים לא ממש קראו ולא נכנסו לפרטים ועכשיו כל דבר שצריך לתקן , ויש לא מעט כאלו, לא רוצים להביא להצבעה.
לדעתי צריך לאסוף תיקונים ופעם בשנה להצביע עליהם על כל סעיף וסעיף לפי הרוב הנדרש ולא לפחד מזה.
יש למשל סעיף לא שיוויוני ולא הוגן שחל על חלק מהחברים שאם לדוגמה היה מוחל על זוג פנסיונרים הם היו מקבלים כל חודש עוד 1000 ₪. כאשר פניתי לגבי הסעיף למזכירות התשובה הייתה שאני צודקת, אבל אין מה לעשות.
נושא הפנסיה לטעמי נכתב משיקולים לא רציונלים ולא הגונים. אני חושבת שאנחנו צריכים פה בגרות ולשים את הקינאה בצד ולשנות את הסעיף כך שכל הצדדים ירוויחו.
החוברת היא גן עדן לצעירים כי רצו שהם יצביעו בעד, ואילו בנו פגעו בצורה דמוקרטית אבל לא הוגנת.
זה קצת מבייש ומזלזל לכתוב-
"הרבה חברים לא ממש קראו ולא נכנסו לפרטים"
אם זה כך – אז עכשיו שאותם אנשים ישלמו על חוסר ההתעניינות שלהם
היה פה עליהום קיבוצי להעביר את ההפרטה
אי אפשר כל הזמן לרצות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
בעיני הקורא-
סליחה אם פגעתי במישהו, לא הייתה הכוונה, להפך
אתם כותבים : "היה פה עליהום קיבוצי להעביר את ההפרטה"
למה כוונתכם?
האם הרגשתם שלא הייתה לכם ברירה?
אולי אני טועה, אבל תסבירו לי למה מישהו הצביע בעד החוברת, ואחרי שנה בא ואומר שנושא למשל של הפנסיה שהתקנון לא בסדר?
דווקא בגלל שאני מכבדת, אני יוצאת מנקודת הנחה שהחברים אינטליגנטים, אז אם הם קראו וידעו והצביעו בעד, לטעמי זה הרבה יותר גרוע מלא לקרוא ולא לדעת, כאילו הייתה מחשבה שמה שכתוב בחוברת "יעלם" בדרך פלא" ש7 השנים זה פיקציה (נכון היה מישהו שכל הזמן אמר את זה, אני לא קניתי") .
אני באופן אישי לא קראתי את החוברת על כל סעיפיה, כי לא היה לי כוח, וכל פעם אני מגלה "הפתעות" חדשות.
למשל הזוי בעיני שמי שבונה בית חדש, מקבל הנחה של 3,000 ש"ח על מס איזון כל חודש למשך 3 שנים, אבל אם מישהו, רוצה לבנות ממ"ד שזה צו החיים במדינת ישראל, הוא לא מקבל שקל הנחה.
למי אתה מתכוון -רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר שלמה?
שלום תמר
אנסה לענות לשאלתך:
בפני חברים שהתנגדו לסעיף הפנסיה בחוברת השינוי היו שתי אפשרויות,
אחת גרועה: לתמוך בשינוי למרות התגדותם לסעיף זה,
והשניה גרועה יותר: להתנגד לשינוי, ובכך אולי להכניס את יגור לכאוס חברתי וכלכלי.
אני ומן הסתם גם אחרים בחרנו באפשרות הפחות גרועה. אין בכך לשלול מאיתנו את הזכות לנסות ולתקן את החלק הזה בחוברת השינוי – כפי שאגב נעשה גם בבקיבוצים אחרים.
שלום חבר טרי.
ייתכן ולא ירדת לסוף דעתי. אנסה להיות יותר ברור:
טענתי היא שהכללים בחוברת השינוי, על פיהם לאחר השינוי הפנסיה של חבר הינה רכוש הקבוץ בעוד משכורתו של חבר היא רכושו של החבר, עושים עוול לפנסיונרים.
שמועות עקשניות אומרות שבקבוצים אחרים נסוגו מכללים בלתי סבירים אלו. לדעתי יש מקום שגם יגור תעשה זאת.
מקווה שהפעם הובנתי.
חחבר לא צעיר יקר,
לדעתי הוא לגמרי ירד לסוף דעתך
השאלה המעניינת היא למה הצבעת בעד העוול הזה?
נכון זה לא סביר, זה קטנוני וכוחני.
יתרה מזו המזכירות כנראה מתכננת מהלך כוחני ( וגם בעייתי עפ חוקי מדינת ישראל) לאלץ גם כאלו שאינם בפנסיה למשוך את כל הפנסיה העודפת, למרות שמהלך כזה יגרום להפסד עצום.
התהליך הנכון הוא תהליך win win בו כולם יהיו מורווחים.
לשינוי החוברת נדרשים כמה מהלכים, אם למשל לא יבחר המזכיר לקדנציה נוספת, ניתן יהיה לבחור מזכיר שיטפל בנושא הפנסיות בצורה חכמה שכולם ירוויחו ממנו, זה לא בשמים.
5 שנים המזכירות התעסקה עם קרנות ההשתלמות, דבר שהיה אפשר לפתור בתקופה הרבה יותר קצרה. גם לא קיבלנו דיווח כמה כסף באמת יגור קיבלה מהתהליך.
אז חבר לא צעיר, מה אתה תשים בקלפי? מי יהיו הנציגים שלך, והאם הם ייצגו אותנו כראוי.
לאנונימי 19:
לדעתי חבר טרי לא ירד לסוף דעתי משום שהוא הניח שעמדתי נובעת מכך שאינני מכיר את ההתייחסות לפנסיה בחוברת השינוי.
לגבי שאלתך למה הצבעת בעד העוול הזה (שאלה שמכוונת לציבור הכללי, אני מניח): לרוב הציבור שאלה זו אינה רלוונטית, לפחות לא במידי, וחלק מאלו שהשאלה רלוונטית אליהם אכן הצביעו נגד – ראה למשל תגובתה של תמר. מספרם כנראה לא רב, אך זה לא מקטין את העוול שנעשה להם בכך שמפלים אותם לרעה יחסית לחברים צעירים מהם.
שלום לאנונימי 19,
המזכירות לא מתכננת שום מהלך כוחני ובטח לא נגד חוקי המדינה.
בהתאם לכתוב בחוברת השינוי, אנו מחוייבים לבצע "צילום מצב" של קופות הפנסיה של חברי יגור נכון ליום 31.12.2017 כדי לדעת אם יש חברים בעודף/גרעון אקטוארי.
ההתחשבנות, כפי שכתוב בחוברת, היא ביום הפרישה של החבר, לא נחייב חברים לעשות פעולות בקרנות הפנסיה שלהם שייתכן ויזיקו להם או לקיבוץ בעתיד. בכל מקרה, לפי ההחלטות הקיימות כשם שהשלמת הגרעון האקטוארי היא באחריות יגור, כך העודף שנצבר בקיבוץ השיתופי, שייך ליגור והוא מקור לכיסוי והשלמת גרעונות אקטוארים של מי מחברי יגור.
בועז
פירות עבודת חבר לאחר השינוי, הם רכושו של חבר, לאחר שעברו את קריטריון המיסוי של הקיבוץ.
פירות עבודה לפני השינוי היו רכוש הקיבוץ. הוגן או לא? כך עובד (או לא עובד, לפי תפיסה אחרת) קיבוץ שיתופי. פנסיה שנצברה טרם שינוי, כמו גם קרן השתלמות, ואפילו כרטיס כניסה ללונה פארק (אם הושת עליו מיסוי הכנסה) הם פירות עבודה.
חוברת השינוי היא תוצר מלאכת מחשבת הסטורית שאיפשרה רוב היסטרי לשינוי. היא ראויה להערכה על המפורט בה ולא פחות, על מה שלא פורט. גם אם לא כל סעיפיה לטעמי, העובדה שלא שונתה בהצבעות האחרונות מלמדת שהגיעה לנקודת שיווי משקל חברתי מאוד עדינה. מידת הצלחת השינוי היא ביחס ישר להקפדה על מימוש חסר פניות שלה. עבודת הצוותים השונים מחברת אותה למציאות האנושית המורכבת. בעיני, הבנה שהיא מקפחת באופן שיטתי שכבת גיל מסוימת, היא תפיסה מנטאלית שלא בהכרח מחוברת למספרים ולעובדות הסטוריות.
ואם מספרים.. אני מבין כי שמירה לאורך זמן על רמת שירותי הליבה המפורטים בחוברת תלויה מאוד בביצועים הכלכליים של משק יגור. זו נקודת המפתח שכל חבר צריך לשקול לאורה את דפוסי הצבעתו.
לחבר טרי שלום,
1. אתה מזכיר קרנות השתלמות – זוהי עוד דוגמה "לפרי עבודה" שנצבר לפני השינוי, ולמרות זאת החלטנו להשאיר את חלקן (או רובן) בידי החברים. מדוע שלפנסיה יהיה דין שונה? ברור שמה שקובע כאן הוא נכונות המערכת להתפשר על אינטרסים של קבוצות אלו או אחרות, ולא כללי צדק ערטילאיים.
2. בניגוד לדבריך, ה"הבנה שחוברת השינוי מקפחת באופן שיטתי שכבת גיל מסוימת" – כלומר את הפנסיונרים -מחוברת היטב למספרים: הכנסתו החדשית של פנסיונר שייכת לקבוץ, ואלו הכנסתו החדשית של חבר לפני פרישה שייכת לחבר. מתייחסים להכנסתו החדשית של פנסיונר על פי הכללים שלפני השינוי.
גם אני סבור שהדרך הנכונה היא לאפשר לחברים המעוניינים בכך שיתייחסו אל הפנסיה שלהם כאל משכורת, על כל המשתמע מכך.
יש נוהל מוגדר לבצע תיקונים בהסדר השינוי. הוא לא כוללת מחטפים דרך מזכירות "נוחה וחכמה". כאוס שעלול להיווצר מפעילות בעלי עניין, עשוי לשמש בטווח הקצר אינטרס כלכלי צר של חלקנו, אולי גם שלי. יחסי תועלת נזק? שכל אחד יעשה את השיקולים שלו ביחס להשלכות ההצבעה שלו. אני חושב שעמדתך מסוכנת ומציע לך לנתח את החיים כאן בראייה קצת יותר רחבה. תגובתך מחזקת בעיני את החלטת המזכירות להקפיד על מימוש הסדר הפנסיה ככתבו.
ועוד דבר. הרים של כסף נשפכו על ייעוץ משפטי להסדר השינוי, לרבות הסדר הפנסיה. אם יש משהו לא חוקי בפעילות המזכירות, כפי שאתה כותב, אתה מוזמן לפרט וללבן. אם יש, לטענתך, משהו לא חוקי במימוש ההסדר, אתה מוזמן לפרט וללבן.
הערה לצוות האתר:
נראה שהוספתם בראשית תגובתי הקודמת ״לאנונימי19 שלום״. בפועל תגובה זו התייחסה דווקא לדבריו של ״חבר טרי״. אנו שנו או השמיטו
————
אכן הוספנו בכוונה טובה להקל על הקוראים את ההתמצאות בתגובות.
טעינו ואיתך הסליחה. תוקן.
נבקש בהזדמנות זו ממך ומשאר הכותבים לפתוח תגובותיהם במשפט קצר למי מיועדת התגובה,
בתודה מראש,
המערכת
לחבר טרי שלום,
איש לא טען שהסדר הפנסיה אינו חוקי – כל שנטען פה הוא שאינו צודק, ומפלה לרעה פנסיונרים יחסית לקבוצת גיל צעירה מהם.
בא נישאר צמודים לנקודת מחלוקת זו ולא נעמיס עליה מעבר לכך.
חבר לא צעיר, היה מי שאמר שלא חוקי… אתה בד"כ אכן ענייני בכתיבתך.
מה שלי לא ברור, מה מפריע לאנשים כאן שבעל משרה כזו או אחרת, באין ניגוד עניינים וכו, יגדיל הכנסתו ויעבוד בעבודה נוספת? צו השעה, לצאת האחד מוורידיו של השני.
חבר טרי – אם אכן היה מי שטען זאת אני מצטרף לדבריך.
בעניין האיסור על משרה נוספת: זה לא המצאה שלנו. כאשר מדובר בתפקיד ניהולי גלובלי, משרה נוספת בהכרח תדרוש זמן שעלול לפגוע בזמן המוקדש לתפקיד.
נראה שאנו בנקודות שונות על הספקטרום הגדרת המונח (עבודה).
אני הייתי מעדיף לקשור את המונח לתפוקה ופחות לזמן.
לא בכדי, תפוקתו (היחסית לזמן) של עובד ישראלי נמוכה ביחס לעמיתיו בOECD. יש כאלה במשק הישראלי שהפנימו זאת ומממשים פרקטיקות יעילות, טובות לעובד ולמעסיק. אני חושש שאנחנו עדיין לא שם, אולי בשל פרשנות מעוותת של הסוציאליזם. חשוב שבעל תפקיד ישיג את יעדיו (המוגדרים מראש…) פחות חשוב עד לאיזו טמפרטורה התחמם כסאו.
עמד ביעדיו? אדרבא, ישפר את הכנסתו כרצונו. נפרגן לו ברכה והצלחה.
חבר טרי – בתאוריה אתה אולי צודק.
בפרקטיקה קשה עד בלתי אפשרי למדוד בזמן אמת את התפוקה של בעל תפקיד ניהולי מרכזי (וגם למדוד זאת בדיעבד לא תמיד אפשרי).
המעט שניתן (בקושי) להבטיח הוא שיקדיש את מלוא זמנו לתפקיד.
תמר שלום,
הטענה שלך כאילו הטוענים באתר נגד תקנון הפנסיה, הצביעו בעד השינוי וכעת התעוררו וטוענים נגדו – היא מוזרה ומטעה.
ההצבעה על השינוי לא היתה שמית, כ – 30% הצביעו בכלל נגד, בעוד שהתגובה היא אישית. אין לדעת וכדאי לתקן.
תודה
בהקשר של מכרז למשרות מרכז/ת משק, מרכז/ת צריכה ושרותים ומזכיר/ה. אני מבקש לצטט מתוך התקנון את סעיף 5.16.3- ״בעלי תפקידים ניהוליים המתוגמלים גלובלית לא יוכלו לבצע עבודה נוספת, מחוץ למקום עבודתם הקבוע, באישור מנהל המגזר ומנהל מש״א.״
אי לכך, אני מבקש לוודא שאלו שהגישו מועמדותם למכרז מבינים את הנדרש מהם בעניין זה ועומדים בתנאים אלו.
מישהו יכול לפענח את המשפט "…. לא יוכלו לבצע עבודה נוספת, מחוץ למקום עבודתם הקבוע, באישור מנהל המגזר ומנהל מש״א"
הפרשנות המילולית היא שהם לא יוכלו לבצע עבודה נוספת גם אם מנהל המגזר ומנהל מש"א יאשרו להם. האמנם זו היתה כוונת המשורר?
לדעתי נשמטה שם המילה "אלא".. כלומר בעצם הכוונה היתה שיהיה שם כתוב –
“…. לא יוכלו לבצע עבודה נוספת, מחוץ למקום עבודתם הקבוע, אלא באישור מנהל המגזר ומנהל מש״א”.
אם זה כך, עקרונית הם לא יוכלו לבצע עבודה נוספת, אבל מעשית ייתכן שכן.
אז כעת נראה לי שהשאלה הרלוונטית היא – מה הם הקריטריונים לפיהם מנהל המגזר ומנהל/ת מש״א מחליטים באם לאשר או לא עבודה נוספת?
לחצרוני:
אולי אתה צודק, אבל הנוסח הכתוב בחוברת הוא זה שקובע.
שאלות נוספות שעולות בהקשר זה:
– מיהו מנהל המגזר של חברי מזכירות?
– האם הגיוני שבסמכות מנהל מש"א יהיה לאשר לחברי מזכירות עבודה נוספת?
נראה שגם בסעיף זה, כמו בנושא הפנסיה, החוברת דורשת תיקון.