לקראת ההצבעה הרביעית על מודל יגור / בועז אוחנה

בועז אוחנה

באחת מפגישותיי עם מנהלי קהילה מקיבוצים מתחדשים, אמר לי אחד מהם: תהליך השינוי משול בעייניי לנסיעה באוטובוס. אתה יכול לקחת את הקו הישיר דרך כביש 6 ואתה יכול לנסוע במאסף דרך כביש 4. בשתי הדרכים תגיע ליעד, השאלה כמה זמן זה ייקח לך ומה המחיר שתשלם בדרך עד ליעד.

בימים הקרובים ניגש להצבעה הרביעית על שינוי אורחות החיים – על מודל יגור. צלחנו את ההצבעה השלישית באחוזי תמיכה טובים יותר מאשר בראשונה ובשנייה (תמיכה במודל של 66% מסך המצביעים ו-60% מחברי יגור). צלחנו את בדיקת ההיתכנות הכלכלית למודל, לאחר גזרות המיסוי השונות (ביטוח לאומי, מס הכנסה) ללא צורך לשנותו.

בנוסף לכל אלה, נוכחנו לדעת שגם הקיבוץ השיתופי לא חסין מפני שינויי חקיקה בתחומים הללו, ולראייה נטל התשלומים לביטוח לאומי עלה בעוד כ-2 מליון ש״ח לשנה.

רכבת השינוי כבר יצאה לדרך, עברנו את נקודת האל-חזור. רוב חברי יגור רוצים בשינוי ותומכים בו. זוהי רק שאלה של זמן ושל היכולת הכלכלית והחברתית של יגור לתמוך את ההסכם. עלינו לעשות את השינוי המוצע מתוך עמדת כוח חברתית, בה החברים מסכימים ומקבלים עליהם את המודל המוצע, אפילו שהם חולקים על נקודות שונות בו. זה הזמן לשינוי, מתוך עמדת כוח כלכלית, בה יגור יכולה לתמוך את המודל ולאפשר את רשתות הביטחון המובטחות בו כדי לא להשאיר אף חבר ואף משפחה מאחור.

החשש הגדול ביותר שלי הוא שנמשיך לדשדש במקום בהעברת השינוי, ונמצא את עצמנו שוקעים בביצה חברתית שממנה לא נוכל להיחלץ ולהבריא בשנים הבאות.

למתנגדים לשינוי אני פונה ואומר, שעלינו לנסות ולראות את הפוטנציאל הטמון בשינוי, לנסות ולראות מעבר לחשש ולפחד הרגעיים ולאפשר ליגור ולחבריה לצאת לדרך חדשה. דרך שתאפשר למשפחות להגדיל את הכנסתן וליהנות מרמת הכנסה ורמת חיים גבוהה יותר לאורך זמן. ולצד זה, משמרת, מתוך תפיסה של קהילה שיתופית, את החינוך, את הדאגה לכל חבר וחברה מבחינה כלכלית (רשת ביטחון), בריאותית וסיעודית וכן את תרבות היחד ואת הקהילתיות המשמרת חגים ומסורת קיבוצית ואת הקשר ליגור.

השינוי מעביר לכל חבר את האחריות האישית לחייו ולחיי משפחתו. הוא מאפשר חופש בחירה והחלטה. השינוי צופן בחובו אפשרויות תעסוקה חדשות ויזמויות בהתאם לתחומי עניין של כל חבר, תוך תמיכת הקיבוץ בכך (רשת ביטחון לפרנסה). הוא מאפשר פתח לחשיבה יוצרת ויצירתיות וביטוי עצמי, שהיום קשה לאפשר אותם בגלל האופי של הקיבוץ השיתופי.

השינוי יאפשר הגדלת קצב הבנייה החדשה ביגור ושיפור דירות הקבע הישנות. הוא ישפר את גובה ההפקדות לפנסיה לחברים בגילאי הביניים. שינוי והעברת האחריות מהממסד ומהקיבוץ לפרט, תמיד מלווה בחששות, אך במקביל פותח ערוצים רבים של חשיבה, עשייה, צמיחה אישית וכלכלית וסיפוק רב.

נכון, השינוי לא יפתור את כל הבעיות של יגור, אך גם דבקות במצב הקיים, כשמספר רב של חברים רוצה שינוי, לא יעזור לפתור אותן. אנחנו לא הקיבוץ הראשון שעובר שינוי בתנועה. למדנו והפקנו לקחים משאר הקיבוצים. בין היתר, אנו מציעים תקופת התארגנות של מספר שנים, שתאפשר לכולם לעמוד על הרגליים, ללא צורך ברשתות ביטחון ולאפשר להתרגל לשינוי, מבחינה כלכלית ומנטלית. ועדיין מי שיזדקק לעזרה, יוכל לקבל אותה מהקיבוץ.

מעבר לכך, גם אם ההצבעה הרביעית לא תביא אותנו ל-75% תמיכה מכלל המצביעים, זהו לא סוף התהליך. כמו שנאמר, הרכבת יצאה את התחנה והתהליך ימשיך, צוות השינוי והמזכירות יפנו לאסיפה ויבקשו להאריך את המנדט שניתן לתהליך להצבעות נוספות, כך שהתהליך לא ייקבר.

לא מזמן ציינו את יום העלייה לקרקע וחגגנו את חג המשק ה-94 של קיבוצנו. יגור עברה תקופות קשות במהלך חייה, אם מבחינה כלכלית, אם מבחינה ביטחונית ואם מבחינה חברתית, אך ידעה לצלוח את כל הקשיים. בידינו פיקדון יקר אותו אנו צריכים להוריש לילדינו ונכדינו – בית לתפארת, שסיפור חייו מתחיל בחורף קר בשנת 1922 ונמשך עד ימינו ולפניו עוד שנים רבות. למען עתיד הבית של כולנו ולמען עתיד חברינו וילדינו ולמען הקהילה שלנו, אני קורא לכל החברים לבוא ולהצביע בעד השינוי.

חג חירות שמח!