מי מייצג את יגור וחבריה מול תאגידי יגור? / שלמה מורן

תאגידי אחי"ג (לגין, באלגן, גד"ש, המשתלה ועוד) הם הבסיס הכלכלי של יגור, והרבה יותר מכך: הם מעסיקים חלק נכבד מחברי יגור, שוכרים מיגור מבנים, שטחים וכלי עבודה, מקבלים מיגור שרותים בתשלום, ואולי שכחתי משהו.
לעתים נדמה שלא כולנו זוכרים שתאגידים אלה נמצאים בבעלות יגור, ולכן יגור יכולה להנחות אותם – ליתר דיוק את מועצות המנהלים (או דירקטוריונים) שלהם – לנקוט במדיניות שתיטיב עם יגור וחבריה, בתנאי שאינה פוגעת בהתנהלות ובאיתנות העסקית של התאגידים.

לצורך המחשה, להלן רשימה חלקית של נושאים שההחלטות לגביהם ישפיעו באופן ישיר על רווחת יגור וחבריה.

• קביעת השכר של חברי יגור המועסקים על ידי תאגידי אחי"ג. ניתן למשל לקבוע ששכרו של חבר יגור יהיה גבוה מזה של מי שאיננו חבר יגור העושה תפקיד דומה (כפי שהיה נהוג שנים רבות בלגין). מדיניות כזו תגדיל גם את הכנסתם של חברי יגור המועסקים בתאגידים, וגם את הכנסות הקהילה כולה באמצעות מס איזון.
• מתן עדיפות להעסקתם של חברי יגור כאשר שוכרים או מפטרים עובדים.
• קביעת עלות השכרת שטחים\מבנים\כלים שהתאגידים שוכרים מיגור. גם כאן ניתן לקבוע שעלות ההשכרה תהיה בחלק הגבוה של טווח מחירי השוק.
• קביעת עלות שרותים שהתאגידים מקבלים מיגור. למשל: תאגידי יגור יונחו לרכוש שירותים הניתנים על ידי יגור, גם אם ניתן למצוא שירותים דומים במחיר נמוך יותר מחוץ ליגור.

לפני המעבר למבנה התאגידי לא היה צורך בהנחיות כאלו. רוב הענפים לא העבירו כספים ליגור באמצעות תשלומים עבור שרותים וכו' – אפילו לא היו להם חשבונות בנק נפרדים. מעבר לכך, כל ענייני יגור נוהלו באופן ריכוזי על ידי המזכירות, שמתפקידה היה לראות את התמונה הכוללת של המשק היצרני והקהילה.

המצב השתנה לאחר המעבר למבנה התאגידי, שהפריד בין ה"קהילה" ל"משק". ראשית משום שרב הכספים שהתאגידים מעבירים ליגור הם תשלומים עבור שרותים ועבודה כמפורט לעיל (מיעוט הכספים הם העברת רווחים\דיוידנדים). שנית משום שההפרדה הנ"ל הותירה בידי המזכירות את ניהול ענייני הקהילה, והעבירה לועד אחי"ג ולמועצות המנהלים שתחתיו את האחריות על ניהול התאגידים.
כתוצאה מכך, הסמכות לאשר צעדים שייטיבו עם הקהילה, כגון הגדלת תשלומי שכירות וכו', היא בידי מועצות המנהלים. אך אין זה מתפקידן של מועצות המנהלים ליזום צעדים כאלו.

מי שאמור להעלות יוזמות של הבעלים בפני הנהלת תאגיד שבבעלותם הם… הבעלים עצמם. במצב אידיאלי הבעלים יגיעו להסכמות עם הנהלת התאגיד, ובנוסף לכך הם רשאים, על פי חוק, ליזום זימון של האספה הכללית של התאגיד לצורך דיון בבקשותיהם.

בהקשר של יגור ואחי"ג מתבקשת השאלה: מהן האספות הכלליות של אחי"ג ותאגידיה, ואיך – אם בכלל – חברי יגור ומוסדותיה יכולים להעלות שם דיון ביוזמות שמטרתן להיטיב עם הבעלים (או ביוזמות אחרות).

תשובה לשאלה נמצאת בהחלטות שקיבלנו עם המעבר למבנה התאגידי (בינואר 2009). להלן הסעיפים הרלוונטיים (עם הדגשה שלי):

• קיבוץ יגור ותאגיד "אחזקות יגור אגש"ח בע"מ" (אחי"ג) מאגדים תחתיהם את שאר תאגידי יגור, ולפיכך מחזיקים בידיהם, באופן ישיר או עקיף, את השליטה בשאר התאגידים.
• בנוסף לזכות חבר יגור להשתתף באסיפה כללית של קיבוץ יגור, רשאי גם כל חבר יגור להשתתף באסיפת אחי"ג, מטעם קיבוץ יגור. תוצאות הצבעתם של חברי יגור באסיפת אחי"ג, על פי רוב רגיל של המשתתפים בהצבעה, תיספר כהצבעת נציגו של הקיבוץ.
• לכל תאגיד מתאגידי יגור ו/או תאגידי הבת של אחי"ג (להלן: "תאגידי אחי"ג") יש, על פי דין, תקנון ומוסדות: באגודה שיתופית – אסיפה כללית וועד מנהל; בחברה – אסיפה כללית ודירקטוריון.
• בכל אסיפה כללית של תאגיד מתאגידי יגור ו/או תאגידי אחי"ג יש צורך למנות נציג מטעם יגור אשר ייצג את הקיבוץ באסיפה הכללית, ונציגים מטעם הגופים האחרים השותפים באותו תאגיד אשר ייצגו את הגופים השותפים באסיפה הכללית. בתאגיד בו שותפים הקיבוץ וגם תאגיד נוסף יש צורך למנות נציגים הן מטעם הקיבוץ והן מטעם התאגיד הנוסף.

הנוהל אמנם אינו עונה על כל השאלות (למשל חסרות בו הגדרות מפורשות של הרכבי אספות הבעלים של אחי"ג ותאגידיה), אך עמדתו העקרונית ברורה: באסיפה הכללית של כל תאגיד באחי"ג יש נציג מטעם יגור, והנוהל קובע שהצבעתו של נציג זה נקבעת על ידי הצבעתם של חברי יגור בקלפי. בהתאם לסעיף 1 בנוהל, באסיפת אחי"ג יש נציג נוסף – של תאגיד "אחזקות יגור". הצבעתו של נציג זה אמנם לא מוגדרת בנוהל, אך למיטב ידיעתי היא נקבעת על ידי מזכירות יגור. השורה התחתונה היא שבאסיפת אחי"ג יש שני נציגים, שהצבעתם נקבעת על ידי הצבעה בקלפי של חברי יגור, ועל ידי מזכירות יגור (אולי לא שיא הפשטות, אבל זה מה שהחלטנו).

הנכתב לעיל ניסה להבהיר את מה שאמור להיות מובן מאליו: יש ביכולתה של יגור להנחות את ועד אחי"ג, ובאמצעותו את תאגידי אחי"ג, לנקוט במדיניות שתיטיב עם יגור וחבריה. ניתן לעשות זאת על ידי הידברות של מוסדות יגור (מזכירות, או כל גוף אחר שיוסמך על ידי האספה) עם מועצות המנהלים של אחי"ג ותאגידיה, ו\או באמצעות קבלת החלטות באסיפת אחי"ג.

למרות זאת, מאז המעבר למבנה התאגידי בתחילת 2009, לא כונסה ולו אספה אחת בה חברי יגור דנו בנושא זה (היו דיונים בנושא "העברות רווחים" מהתאגידים ליגור – אך בחלק גדול מהתאגידים הרווחים הם חלק קטן עד זניח מסך ההעברות ליגור).

ליחסים בין יגור לתאגידיה יש אספקטים נוספים :קביעת מדיניות מושכלת בענייני מיסוי (מס הכנסה על דיוידנדים גדול מזה המשולם על משכורות וכו', ולכן גם מהיבט זה עדיף להעביר כספים על ידי תשלומים ולא על ידי העברות רווחים), פעילות בנקאית (מדיניות הלואות, ניהול חשבונות בנק), ענייני איכות סביבה וכו'. יגור, כבעלים, רשאית להנחות את אחי"ג גם בנושאים אלו.

ייתכן כמובן שהמצב כיום הוא אופטימאלי ואין כל צורך בשינויו, אך ייתכן שהמצב רחוק מלהיות אופטימאלי וששינויו ייטיב עם יגור וחבריה באופן משמעותי.

כדי לדעת איפה אנחנו עומדים יש לקיים בקרה מתמשכת על הנושאים השונים שהוזכרו לעיל. לא מאוחר לקיים דיון באספה בנושא זה, ובהמשך להגדיר ולהקים גוף שתפקידו לבצע בקרה כזו – ויפה שעה אחת קודם.

שלמה מורן