בית / דעות / בואו נצא מהקיבעון

בואו נצא מהקיבעון

כולנו מרגישים את מחול השדים, את התסכול והמצב החברתי שמתדרדר בעקבות כשלון השינוי חמש פעמים בקלפי.

אפשר להנציח את המצב ולשמר סיטואציה שבה כולם מפסידים.

צוות השינוי עמל שנים, מתוך רצון אמיתי וכנה, שלכולם יהיה טוב ושלא יישארו פצועים בשטח.

נוצר עם זאת, מצב, ולא מרוע לב חלילה, אולי בגלל חוסר שוויון בסיסי בין החברים, של חוסר אמון בתהליך. אפשר לפרט ולא כדאי, כי זאת תיהיה חזרה להתכתשות בין טיעונים מנוגדים. צריך גישור.

צוות השינוי חוזר ומצהיר שאנו מגיעים להפרטה מעמדה של כוח, שיגור במצב כלכלי יציב. אם זה כך, כדאי לכולם להתפשר.

אם לא תהיה פשרה, תונצח אי-ההסכמה, והוויכוח ימשיך לבעבע ולייצר עוינות בתוכנו. חברה שסועה בוויכוח על צדק עם פערי עמדות קוטביים של מחנות, היא לא חברה שנעים בה לגדל ילדים. מה לנו ולחברה כזאת, מה לנו ולמחנות? הרי באנו לכאן כדי לתת לעצמנו ולילדינו חיים טובים יותר, עתיד שיש בו ערכים מלבד החומר, קהילה שנותנת מענה לכלל, שיש בה יחד, שמקיים אורח חיים נעים, קהילה שלא רק גדלה אלא גם צומחת.

התהליך שמוצע לנו כיום, קוסם ככל שיהיה לחלק, לא מתאים לכולם. ישנם קיבוצים שעברו בהצלחה את המודל ה״שיזורי״. יש לו פנים רבות. אפשר להתאים אותו ליגור. הוא מסובך ודורש היערכות, אבל אנחנו בעמדת כוח לאפשר זאת. ב״שיזורי״ יוכל כל אחד לזכות בחלקת גן העדן שלו. המתנגדים לשינוי יוכלו בקצב שלהם, בלי לחץ חיצוני או פנימי, לעבור אל חיק הרוב: הפערים יצטמצמו, החברותא תחזור לחייך, אולי המצב הכלכלי ישתפר, ואולי אפילו המוטיבציה תעלה – לאור זאת שבאמת נרגיש כולנו, שכל דעה נחשבת, שקולו של הפרט נשמע, ושבאמת אכפת לבית הזה מכל מי שגר בו.

מכובדיי בצוות השינוי בואו נגיע לעמק השווה. אל תמהרו לדחות את הפנייה הזאת על הסף, זה רק יעמיק את הפערים בינינו. נסו להקשיב. אין טעם לצדק, אם הוא משאיר צד אחד בתחושת קיפוח. נפעל כולנו לתהליך ״שיזורי״ שייתן מענה לכולם ויחזק אותנו כקהילה אכפתית, היכן שלאנשים דואגים ומבקשים את טובת עצמם אבל גם את טובת זולתם.

הכפייה לא תביא את השלווה האושר והבריאות שכולנו כל כך מבקשים.

הביאה לדפוס:שולה שלו

הדפסה

אודות בן קול

מלך האנדלים, מנתץ השלשלאות, אם הדרקונים ועורך האתר.

בדוק גם

תוצאות הסקר לסיכום שנה לשינוי

  לחצו כאן להורדת המצגת

6 תגובות

  1. כל מילה בסלע, צודקת לגמרי וכל הכבוד

  2. מה זה "המודל השיזורי" ?
    האם הוא ישים ?

  3. ״הכפייה לא תביא את השלווה״ במילים אלו את מסיימת את הפוסט שלך. ובכן מיהו הכופה? הכופה הוא מיעוט מבוטל שכופה את דעתו על הרוב תוך ניצול הרוב הסופר מיוחס הנדרש( למשל לאישור קבלה לחברות בקיבוץ נדרש רוב של קול אחד ולקבל חבר לקיבוץ היא החלטה לא פחות חשובה משינוי) דבריך אינם מילה בסלע כפי שכתב אחד המגיבים אלא דרדור סלעים לתהום

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

      שאלה למחשבה
      אתה טוען שמי שמתנגד מבצע כפיה על הרוב, זו אמירה מגוחכת כי זה התקנון
      השאלה היא למה אתה בעד שכל שינוי ב7 השנים אחרי שתעבור ההפרטה ימשיך לעבור רק ברוב של 75% , ולא דואג שידרש רוב של 66% כמו שרוב הקיבוצים עשו?

      • מציע לך לקרוא שנית את דברי וכן את דבריה של שולח שבסך הכל ציטטתי את דבריה. אני מניח שלאחר מכן לא תשאל שאלות שלא לעינין

  4. אני לא בטוח שהכותב (ואני לא יודע מי הוא אז אומר זאת בזהירות) או המגיבים יודעים מה זה "המודל השיזורי" שהם מציעים כאן חלף המודל שמציע הצוות. ובכן, כמה מילים להבהרת העניין:
    1. מודל שיזורי, שקיים במעט קיבוצים ולזמן מוגבל (ולא בכדי) מאפשר לחברים להיות במסלול שיתופי או מתחדש לפי רצונם. אין מעבר חוזר בין המסלולים ולכן אין בחירה חופשית ממש.
    2. בפועל, מרבית החברים בוחרים במסלול המתחדש ומי שלא הם אותם חברים בגילאים שלפני פנסיה שממילא המסלול שמוצע ביגור מאפשר להם לבחור בשיתופי ונותן רשת בטחון שיתופית מעל גיל 50.
    3. המודל השיזורי מחייב גם הוא תיקון תקנון ושינוי אורחות חיים.
    4. מבחינת שינוי סיווג הקיבוץ והשלכות המס – אותו דבר. מצריך תיקון תקנון והקיבוץ ישנה סיווגו ולכן במובן הזה אין כל הבדל או השלכה כלכלית.
    5.ההתכנות הכלכלית של מודל כזה לא באמת קיימת, מן הסתם, מאחר ומי שיישאר במודל השיתופי הוא מי שייבנה על רשת בטחון שתסובסד על ידי החברים במסלול המתחדש. אין כאן שתי קופות שונות של הכנסות – אחת לקיבוץ מתחדש ואחת לשיתופי וכל חבר יכול לבחור מאיזה ממנה להנות – יש סבסוד (צולב וכפול) של המסלול המתחדש את השיתופי ומאליו בוחרים בו חברים חלשים יותר שעליהם דווקא יש הגנה טובה מאוד (הרבה מעבר לקבוע בדין) בחוברת השינו המוצעת.
    5. במקום לזרוק סיסמאות ושמות של מודלים שמבלבלים את הציבור – הייתי שמח, כפי שכתבתי גם לפני ההצבעה הקודמת כאשר הטיעון נגד המודל היה כביכול "העדר שקיפות של משכורות" (שמח שזה כבר לא עולה הפעם כטיעון), אם היה מפרט הכותב הצעה קונקרטית לתיקון טקסט כזה או אחרת בחוברת ולא מציע "מודל אחר" כדי להתנגד לקיים. מעולם לא ראיתי הצעה כתובה רלבנטית.
    5. לגבי ה"כפייה" ו"השלווה" – שנה מהיום וכל העניין ייראה מגוחך בדיעבד כפי שהיה נראה לאחר הפרטת המזון והפרידה מהלינה המשותפת. אין כאן כפייה. יש כאן מחלוקת של 70 אחוז מהמצביעים מול 30 אחוז שהיא לגיטימית, לא פשוטה אבל סופה ברור – קיבוץ מתחדש במוקדם או במאוחר. הקיבוץ יישאר קיבוץ גם לאחר מכן ואפילו ברז הסודה בחדר אוכל ימשיך לספק לנו סודה.
    6. הכי חשוב – לכו להצביע. חבר שלא מצביע כי הוא לא בטוח או מתלבט מחזק את מי שחוב הפוך ולא לקוח אחריות על החלטה חשובה ליגור, בין אם הוא בעד ובין אם נגד. אין לנו פריבילגיה כזאת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *